Fandom

Ventura Daniel Wiki

שלמה יוסף אליאך

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

הרב שלמה יוסף אליאך (1860- 1951 - ח' תמוז תש"א) היה רב, שד"ר ועסקן ציבור, אשר אירגן את התמיכה של יהדות ארצות הברית לתושבי היישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.

בתרנ"ה (1895) הוא נשלח מטעם ועד הכוללים לארצות הברית במטרה לארגן את עזרתם לכוללים ולמוסדות תורה וחסד בארץ. הוא הקים שם אגודה בשם "ציון המצוינת" לפעולות לטובת ארץ ישראל. בשנת תרנ"ט (1899) חזר לירושלים ונתמנה למזכיר ועד הכוללים בירושלים.

בנו, ד"ר ר' דוד אליאך היה במשך 43 שנה מראשי ישיבה דפלטבוש בניו-יורק - מנהל בית הספר הגבוה. בשנת 1996 זכה , יחד עם רעייתו, יפה אליאך, פרופ' למדעי היהדות בברוקלין קולג' ועורכת "עמוד החיים" במוזיאון השואה האמריקני בוושינגטון, להכרה בפעילותם החינוכית מהקונגרס של ארצות הברית [1].

תולדות המשפחהעריכה

הרב אליאך נולד כשלמה גלוברמן לשולשלת חסידית של חסידי קרלין. הסבא-רבא שלו היה אחיו של רבי אהרון הגדול מקרלין, מייסד שולשלת קרליו ותלמיד של המגיד ממזריטש. אחד הסַ‏בִים שלו היה ר' שלמה, רבה של קרלין, אשר עלה ארצה עם בנו ר' אברהם והתיישב בטבריה.

הרב אליאך נסע לארצות הברית כל-מנת לאסוף תרומות , נפגש אצל הרבנים וארגן את "אגודת הרבנים" - גוף אשר המשיך בתמיכתו שנים רבות ביהודי "היישוב הישן". נסע להודו , מצא כי מחלה קשה פקדה את היהודים, נסע לבריטניה ודאג לייבא את התרופה עבורם. היה גם בצפון אפריקה כאשר היה נוסע ממקום למקום רכוב על סוס, כמקובל באותם הימים.

כאשר היה מחסור במי-שתייה הוא ארגן רכבות שהביאו מים מהכפר ביתר, ליד ירושלים. הוא גם הביא את "מכונת הקרח" הראשונה מצרפת לירושלים.

לנוכח המצוקה של יהודי העיר העתיקה הוא פנה לדר' בנימין זאב הרצל והעלה תוכניות ליישוב תושבי העיר במקומות חדשים. יוזמה שלא יצאה לפועל. הוא המשיך את מגעיו עם ראשי הציונות אך גם אלו לא נשאו פרי.

עם חסידות קרליןעריכה

אבי נכדו, רבי הירש קריניקער ‏‏[1], היה ממנהיגי חסידי קרלין. קבוצה מהן הגיעו לארץ יחד עם עליית תלמידי הבעל שם טוב והתיישבו בטבריה - שם הקימו בית כנסת המצוי לשפת ים כנרת. חלקם עברו לירושלים והקימו בית כנסת בשכונת בית ישראל‏‏[2].

גם בהעיר העתיקה היה בית כנסת של חסידי קרלין, ‏‏[3]

בקומה השנייה, מעל ביתו של רבי הירש קריניקער. היה זה גם בית מדרש ונערכו בו הילולא ליהארצייט. ר' הירש שימש בתפקיד "משגיח" בישיבת "חיי עולם" בעיר העתיקה. הוא היה בקשרים טובים עם הרב אברהם יצחק קוק ודאג שחסידיו יכבדו אותו.

בצלאל לנדוי, מזכיר את פעילות חסידי קרלין, במאמרו היישוב החסידי בירושלים בראשיתו כתב : " בשנת תרל"ג (1873) הגיעו לירושלים כמה מחסידי קרלין, שנשארו ללא מנהיג לאחר פטירת רבי אהרן מקארלין בעל "בית אהרן" (בשנת תרל"ב), ובנו רבי אשר מסטולין (בשנת תרל"ג), וביניהם רבי ברוך (מנדלבוים) מטוראוו, אולם שנים אחדות לפני כן כבר נתארגן מנין של חסידי קרלין בירושלים, ובעל "בית אהרן" הביע קורת רוח על שחסידי קרלין מיוצגים בפלטרין של מלך."

מול הטורקיםעריכה

במלחמת העולם הראשונה רבי שלמה יוסף עזר ליהודים רבים להתחמק משרות בצבא העות'מאני והיה מעורב בעזרה למחתרת ניל"י. לאחר שהלשינו עליו, הוא נעצר והועבר לכלא עכו. הוא חשש שגזר-דינו יהיה מוות והחליט לברוח מהכלא. הוא ברח והגיע ליפו שם פגש ערבי וקנה ממנו את הדרכון שלו. ‏‏[4]. שמו של הערבי היה "אליהו" (אליג'ה) ובדרכון היה רשום Eliageh. וכך שינה את משפחתו מגלוברמן לאליאך, שפירושו "רק אלי". בדרך זה נעלם שמו המקורי והטורקים פסקו מלחפש אחריו.

"בית התבשיל והכנסת אורחים אליאך" בשכונת שערי פינה המשיך להתקיים אחרי מותו.

הערות שוליים עריכה

  1. ‏על-שם עיר מוצאו קריניק בגבול פולניה וליטא ‏
  2. ‏ עוד אחד הוקם לאחר מכם בכניסה לשכונת הבוכרים בשם "בית אהרן" על-שם מייסד השלשלת רבי אהרן הגדול מקרלין
  3. ‏על מיקומו של בית הכנסת קבלתי מפי איל דודסון את המידע הבא: "שני אתרים אלה, ביהכנ"ס שונה הלכות וחצר קרלין, סמוכים זה לזה ונמצאו בפאתי מגרש החנייה של הרובע היהודי כיום. שונה הלכות היה בקצה הדרומי של רח' היהודים, סמוך מאוד לסופרמרקט של ימינו, וקרלין היה סמוך לתחילת רח' החצוצרות של ימינו. ביניהם אכן קישרה סימטה צרה שנקראה סימטת קרלין."‏
  4. ‏בזמנו תמונות לא היו בתעודות‏

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד אליאך, עבר שלא עבר - זכרונות מתקופת הרת עולם - ניו-יורק תשס"ח

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית