Fandom

Ventura Daniel Wiki

שמות (חומש)

7,447דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share
Semot.jpg

תנ"ך ליסבון במוזיאון הבריטי

חומש שמות, כפי שהוא מכונה על-ידי "תינוקות של בית רבן" [1], נלמד בבתי הספר בכיתה ב'. התלמיד לומד על האירועים החשובים אשר הביאו להתהוות עם ישראל. אם אצל אומות העולם נושאו של הספר הוא יציאת מצרים וכך הוא מכונה "אקסודוס" (Book of Exodus) הרי אצלנו הוא "ספר הגלות והגאולה" - כפי שמכנה אותו הרמב"ן. במבוא לחומש שמות הוא כתב: שעת הגאולה אינה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו בהר סיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען, רק כאשר הייתה השריית השכינה במשכן העדות שבקרב מחנה ישראל – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות [2] חומש שמות מקיף את התקופה מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה, בסופו.

בספר שמות כלולות פרשיות יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני, ואז וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, הקמת "משכן העדות" וחטא העגל. [3]

סכום פסוקי ספר שמות אלף מאתים ותשעה וסימני אר"ט. וחציו :"אֱלֹהִים, לֹא תְקַלֵּל..." (כ"ב, כ"ז). ומספר הפרשיות בו הוא י"א וסימנו :בוא ברוך ה'. סדריו עשרים ותשעה וסימנו:לילה לילה יחוה דעת. ןפרקיו הם ארבעים - תורת אלוהים בליבו - סימנו. מנין הפתוחות ס"ט והסתומות ס"ה סך הכל קס"ר פרשיות - סימנו ישלח עזרך מקודש ומציון יסעגך.

וכך מתחלק חומש שמות לפי הרמב"ן: [4].

החלקהנושא התוכן פרשת השבוע הזמן
א. ישראל במצרים הגלות והיציאה לחרות שמות - בא210 שנים
ב. מתן תורה ההכנות לקראתו, המעמד, המצוות שלאחריו בשלח - משפטיםשבעה שבועות ט"ו
ניסן-ז' ניסן
ג. המשכן
השראת השכינה
ציווי ה',בניית המשכן, הקמתו תרומה - פקודיעשרה חודשים
ז' ניסן - א' ניסן
שנה שנייה

זמנים: לבריאת העולם

  • ב"א רל"ח, ירידת שבעים נפש למצרים - ב"א תמ"ט, הקמת המשכן, שנה אחרי יציאת מצרים - 211 שנה
    * ב"ה ש"ט , מיתת יוסף - ב"א תמ"ט - הקמת המשכן - 140 שנה (כנ"ל)


פרשיות החומשעריכה

בספר שמות אחד-עשרה פרשיות ואלו הן:

הפרשה תחילת הפרשה ופסוקיה מספר
הפסוקים
וסימנו
תחילת הפרשה
לבריאת העולם
התקופה
בשנים
אירועי הפרשה ההפטרה הפסוק הפותח בהפטרה
שמות "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ" [5] קכ"ד -ויק"ח 2,238 209 גזירות המלך החדש, הולדת משה וחייו עד 80 שנה, שעבוד מצרים ובשורת הגאולה הגאולה העתידה  :ספר ישעיה, [6] - ספר ירמיהו[7] -ספר יחזקאל, ט"ז"הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי-תֵבֵל תְּנוּבָה"
וארא"וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" [8] קכ"א - גיבעו"ל 2,347 כ-ארבע חודשים הבשורה לגאולה, יחוסם של המנהגים, בבית פרעה, המכות: דםף צפרדעים, כנים, ערוב, שחין וברד קיבוץ גלויות - ספר יחזקאל [9]"כֹּה-אָמַר אֲד' ה' בְּקַבְּצִי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן-הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל-אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב"
בא"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ" [10] ק"ה - ימנ"ה 2,348חודש וחצי או שלושה לקראת יציאת מצרים, המכות האחרונות:ארבה, חןשך ומכת הבכורות, קידוש החודש, פסח מצרים, פסח דורות, יציאת מצרים ומצוות ראשונות לעם גורלה של מצרים - ספר ירמיהו [11]הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבֹוא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכֹּות אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
בשלח"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם" [12] קי"ו - סנא"ה 2,348שבועות ההכנות למסע, רדיפת המצריים, קריעת ים סוף, שירת הים, מרים הנביאה, פרשת המן, מתקפת העמלקשירת דבורה - ספר שופטים [13] "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא"
יתרו"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה..." [14]ע"ב - יונד"ב2348שבועיתרו הביא למדבר סיני את משפחת משה, הציע לו את ארגון מערכת השפיטה, חנייה מול הר-סיני, מעמד הר סיני, קבלת עשרת הדברות ואופן בניית מזבח האדמה חזיון הנביא - ספר ישעיהו[15] "בִּשְׁנַת-מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת-אֲדֹ ישֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת-הַהֵיכָל".
משפטים "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" [16]קי"ח - עזיא"ל2348 לא ידועדיני: עבד עברי, אמה עבריה, רוצח, חובל, אבות נזיקין, דיני שומרים, מפתה בתולה, ציעור אלמנה ויתומים, דיני הלוואה ומשכון, אונאת הגר, שלושת הרגלים - מ"ג מצוות ספר ירמיהו - שחרור העבדים בימי ירמיהו הנביא [17] "הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' אַחֲרֵי כְּרֹת- הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר"
תרומה"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה.." [18]צ"ו -יעי"ז2348לא ידועמרכיבי התרומה, עשית כלי המשכן: ארון העדות, שלחן הפנים ומעשה המנורה - בניית אוהל המשכן: בניית קרשי המשכן ואדניו הפרוכת וחצר המשכןבניית בית המקדש על ידי שלמה המלך ספר מלכים [19]"וַה', נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ"
תצוה"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [20]ק"ח - מיכא"ל2348לא ידועשמן למאור, בגדי כהונה:האפוד, החשן משפט, המעיל, הציץ ושאר הבגדים, קידוש המשכן, קרבנות המילואים, קידוש הכהנים, אכילת בשר הקדשים, קידוש המזבח, קרבן התמיד והשראת השכינהחנוכת כהני בית המקדש לעתיד לבוא ספר יחזקאל, [21] "אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם"
כי תשא "כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..." [22] קל"ט - חננא"ל2348לא ידועמחצית השקל, הכיור,מיחת המשכן, הכנת קטורת, בוני המשכן, השבת, חטא העגל, שבירת לוחות הברית, כבוד ה', לוחות מישניים, כריתת ברית, שלש רגליםאליהו הנביא נשלח להר סיני - ספר מלכים [23]"וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל-אֵלִיָּהוּ..."
ויקהל "וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." [24]קכ"ב - סנוא"ה2349]]חודשים אחדים אזהרה על השבת, איסוף התרומות למשכן, עשיית:יריעות המשכן, הכיסוי, העמודים, הפרוכות, הארון, השלחן, המנורה והמזבחותבניית כלי בית המקדש בימי שלמה המלך ספר מלכים א',[25] "וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת..."
פקודי"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת..." [26] לא חושב2349 סיום א' בניסןסיכום השימוש בתרומות, עשיית:האפד,החשן ושאר בגדי הכוהנים, סיום הצבת המשכן, משיחתו, הכהנים נערכים לעבודה,הכלים הוצבו, החצר נבנתה וכבוד ה' ירד על משכן אוהל מועדהשלמת מלאכת בנית בית המקדש הראשון ספר מלכים [27] "וַתִּשְׁלַם כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה'..."

יציאת מצריםעריכה

ערך מורחב: יציאת מצרים

1867 Edward Poynter - Israel in Egypt.jpg

יציאת מצרים - צייר: Edward_Poynter בשנת 1867- ויקישיתוף

יציאת מצרים היה האירוע הראשון בדרך לכינונו של עם ישראל. לאחריו היה צורך עוד בקריעת ים סוף ורק אז ניתן להגיע למדבר סיני. במדבר ניתן היה לבצע את הפעולות האחרונות לבניית עם ישראל:מעמד הר סיני והקמת משכן העדות. העם היה במדבר ארבעים שנה בהנהגת משה רבינו ובסופו של התהליך יהושע בן נון הכניסו לארץ.

לאחר ביצוע מכת המכורות פרעה קורא למשה ןלאהרן ואומר להם: " קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָֹה כְּדַבֶּרְכֶם" (ל"T) והוא מוסיף ללא היסוס:" גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי(ל"ב). והתוצאה : " וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ כִּי אָמְרוּ כֻּלָּנוּ מֵתִים" ( ל"ג). בקשו להיפטר מבני ישראל כמה צהא שאפשר.

עכשיו נותרו דברים אחרונים לביצוע: הכנת צידה לדרך והשלמת הביזה מהמצרים. וכך נאמר במקרא:"וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת-בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ ...וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (ל"ד -ל"ה) עתה היו מוכנים ליציאה.

קריעת ים סוףעריכה

ערך מורחב: קריעת ים סוף

Exodus and Crossing of Red Sea.jpg

מעבר בני ישראל בים סוף - בבית הכנסת בדורה אירופוס -ויקישיתוף מתוך אוסף שיקופיות גיל/גילרמן

קריעת ים סוף היה האירוע הלאומי הראשון של עם ישראל לאחר יציאת מצרים. הוא התרחש בכ"א בניסן - בשביעי של פסח קוראים בתורה בפרשת בשלח על קריעת ים סוף ואת שירת הים.

פרשת קריעת הים מסתיימת במסקנה:"וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם. לא וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ [28]

חשיבותו של נס קריעת ים סוף הוא בהגברת האמונה בה'. ולכן הוא זוכה למקום בתפילה:

  • בתפילת שחרית - מלבד קריאת שירת הים נאמר לפני שמונה עשרה:"אֱמֶת. מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ. וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ. כָּל בְּכורֵיהֶם הָרָגְתָּ. וּבְכורְךָ יִשרָאֵל גָּאָלְתָּ. וְיַם סוּף לָהֶם בָּקַעְתָּ. וְזֵדִים טִבַּעְתָּ. וִידִידִים הֶעֱבַרְתָּ. וַיְכַסּוּ מַיִם צָרֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם לא נותָר"
  • בתפילת מעריב - גם דן לפני "שמונה עשרה":"הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. אֶת רודְפֵיהֶם וְאֶת שונְאֵיהֶם בִּתְהומות טִבַּע. וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתו. שִׁבְּחוּ וְהודוּ לִשְׁמו"

עשרת הדברותעריכה

ראו ערך מורחב: עשרת הדברות

Ten Commandment made from Morano Glasss at Kedumim Synagogue STIBEL.jpg

עשרת הדברות- שיא החומש - בבית הכנסת "שטיבל" בקדומים מזכוכית תוצרת האי מוראנו ב(ונציה) - תרומת משפחת פלורנטל

מתן עשרת הדברות הוא האירוע החשוב בהספר. כבר בפרשת שמות, הקב"ה אמר למשה רבינו כי:"... בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת-הָעָם, מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת-הָאֱלֹקים, עַל הָהָר הַזֶּה" (ג',י"ב). בפרשת בא כאשר פרעה מוכן לשלוח את בני ישראל, משה רבינו מציין:" וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-ה', לָנוּ" (י',ט').

ובחודש סיון הם הגיעו ליעדפ. בַּיּום הַזֶּה. בפרשת יתרו נאמר:"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבאוּ מִדְבַּר סִינַי (י"ט,ב') וספורנו פירש נְסִיעָתָם מֵרְפִידִים הָיְתָה בְּכַוָּנַת בּואָם אֶל מִדְבַּר סִינַי, אֲשֶׁר שָׁם הַר הָאֱלהִים, כִּי יָדְעוּ שֶׁשָּׁם יַעַבְדוּהוּ, כְּאָמְרו "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלהִים עַל הָהָר הַזֶּה" (לעיל ג, יב). והמשך המקרא ציין מה הקב"ה עשה כדי שיגיעו למעמד הר סיני:

  • אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם. הפרשן ספורנו כתב:" כַּמָּה הִפְצַרְתִּי כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּבוּ מֵרִשְׁעָם, כִּי לא אֶחְפּץ בְּמות הַמֵּת, וּבְהַקְשׁותָם עָרְפָּם הֻצְרַכְתִּי לְהַרְבּות אותותַי וּמופְתַי בְּקִרְבָּם וּלְהַשְׁחִיתָם.
  • וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. והפרוש:" דֶּרֶךְ לא עָבַר בָּהּ אִישׁ, כְּמו הַנֶּשֶׁר הַמּולִיךְ אֶת בָּנָיו בְּרוּם הָאֲוִיר, אֲשֶׁר לא יֵלֶךְ בּו שׁוּם מִין עוף אַחֵר, וְזֶה לְהַבְדִּיל אֶתְכֶם מִכָּל הָעַמִּים וְעִסְקֵיהֶם לִהְיות לִי."

והתוצאה: וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי עם הפירוש "אֶל הַר הָאֱלהִים הַמּוּכָן לִנְבוּאָה".

המשפט העבריעריכה

ערכים מורחבים: הרשות השופטת של מדינת ישראל, משפט התורה, המשפט העברי

המשפט העברי כמו שהוא מכונה בעולם המשפטים בישראל או משפט התורה כפי שמעדיף לקרוא לו ד"ר איתמר ורהפטיג , מרצה למשפט עברי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן. לדעתו : [29]. הוא מבחין במשמעות המונח "משפט עברי" כפי שנעשה בו שימוש ערב הקמת המדינה, היה מובנו קליטת אלמנטים מסויימים מהתחום המשפטי ההלכתי במשפט הישראלי בהתאם לרוח התקופה. לעומת זאת משפט התורה מתיחס לקבלת המשפט התורני כמכלול ולא רק כמקור השראה .

הפסוק הפותח את פרשת השבוע דן במהות המשפט העברי. רש"י כתב על ד"ה לפניהם - "ולא לפני גויים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גויים מחלל את השם ומיקר שם עבודה זרה להחשיבה, שנאמר [30] "כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים" - כשאויבינו פלילים זהו עדות לעלוי יראתם.

כאשר הוקמה מדינת ישראל נבדקה על-ידי יהודים מאמינים האפשרות האם קיימת האפשרות כי חוקי המדינה יתבססו את המשפט העברי. בדיעבד, הסתבר כי המחוקק הישראלי שם דגש על "הערכים הדמוקרטיים והליברליים" ולכן נראה כי אפשרות זאת לא קיימת. ראו : אילן סבן השופט מנחם אלון:משפט והשקפת עולם.

רבני ישראל נוהגים להתיחס לרשות השופטת של מדינת ישראל כ"ערכאות של גויים". הרב יעקב אריאל [31]. מסביר: המשפט הרישמי , המוכר, במדינת ישראל הוא "נוכרי" או "ישראלי" - המורכב מחוקי עמים שונים. הוא מכיל פה ושם סעיפים אחדים ברוח השולחן ערוך. אולם, רוחם הכללי של המשפט ורוב שופטיו "זרה לרוח התורה".

הרב אריאל בדעה כי במדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, גם לפי "מגילת העצמאות" היה צריך להיות בצד השפה העברית, הלוח העברי ושבת ומועדי ישראל - גם זיקה למשפט העברי. הוא קובע:כל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים מכל החוגים והזרמים סבורים אחרת.


מעשה העגלעריכה

ערך מורחב:מעשה העגל

מעשה העגל נעשה על-ידי אהרן הכהן בעקבות בקשת בני ישראל, אשר סברו כי משה רבינו לא ירד מהר סיני. בעקבותיו, העם נענש, משה רבינו שבר את לוחות הברית הראשונים. הוא בקש סליחה מהקב"ה בסגנון המקובל עד היום על עם ישראל. הבקשה מתקבלת, לעם נסלח ומשה רבינו עולה להר סיני ומביא עימו לוחות הברית השניים.

רבי יהודה הלוי הסביר בהכוזרי את הרקע למעשה העגל. הוא מציין את הנקודות הבאות:

  1. אומות העולם נהגו לעבוד צורות בעבר וגם בהווה ! "ההמון" דורש דמות אשר ניתן לכוון אליה
  2. משה איחר לרדת ולהביא להם את "לוחות הברית" והם לא יכלו למצוא הסבר לכך
  3. רק 3,000 חטאו מתוך 600,000
  4. הם לא התכוונו לעבוד את העגל
  5. הפתרון שאהרן הכהן הציע לא היה טוב
  6. עם זאת הקב"ה המשיך להוליך אותם במדבר: מתן המן, הנחיית עמוד האש והנבואה המשיכה לשרור בתוכם.

משכן אוהל מועדעריכה

ראו ערך מורחב: משכן אוהל מועד

Degem osnis.jpg

מודל המשכן - הוכן על ידי: מיכאל אוסניס מקדומים


משכן אוהל מועד הוא מקום מנוחה, וביחוד מקום השכינה, אהל מועד לארון העדות, אשר הקים משה רבינו במדבר סיני מקרשי עצי שטים מצופים זהב ומחוברים בטבעות זהב ובריחים ועליו אהל יריעות. הוא נעשה כך שניתן יהיה לשאת אותו ממקום למקום במסעי בני ישראל ממצרים לארץ כנען. [32]

המשכן מכונה במקרא בצרופי המונחים הבאים: בעת בניית המשכן, בפרשת פקודי - "מִשְׁכַּן אֹהֶל-מוֹעֵד" - (ספר שמות,מ',ו'),בעת קביעת מיקום מחנות שבטי ישראל, בפרשת במדבר - "מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" - (ספר במדבר,א',נ"ג)


השם המלא הוא משכן אוהל מועד, הכולל את מה שנמצא במשכן, לפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" [33] השם הנפוץ הוא על בסיס המילה הוא ַמִּשְׁכָּן, המשכן או במשכן אשר מכונה בפרשת תרומה פרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח). המשכן גם מכונה בשם אהל מועד כמו:"בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד-בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָֹה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [34]. מונח נוסף נקבע בעת הצבת מחנה ישראל :"וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת" [35] והוא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת או (לְ)מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וכן ובפרשת קרח - "מִשְׁכַּן ה'" - [(שם,ט"ז,ט'))].

הוא מכונה גם משכן ה בסםר ויקרא:"וְאֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ" [36]

הערות שולייםעריכה

  1. לפי רש"י:"כשלומדים ברכות מפי רבן" - לפי מסכת ברכות נ"ג
  2. מ',ל"ד-ל"ח
  3. בספר עצמו כלולה גם מגילת אסתר, אשר נוהגים לקרוא בה בפורים, בתקופה בה נקרא ספר שמות.
  4. משיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים
  5. א',א'- ו',א'
  6. כ"ז, כ"ח
  7. א',ב'
  8. ו',ג'-. ו',א'
  9. כ"ח-כ"ה, כ"ח-כ"ד
  10. י',א'- י"ג-ט"ז
  11. מ"ו,י"ג-מ"ו-כ"ח
  12. י"ג,י"ז-י"ז-ט"ז
  13. ד',ד'-ה',ל"א
  14. י"ח,א' - כ'-כ"ג
  15. ו'א'-ז'-ו'
  16. כ"א,א'-כ"ד,י"ח
  17. ל"ד,ח'-כ"ב
  18. כ"ה,א'- כ"ז-י"ט
  19. א', ה', כ"ו- ו', י"ג
  20. כ"ז,כ'-ל',י'
  21. מ"ג, י'-כ"ז
  22. ל',י"א-ל"ה,א'
  23. י"ח,א'- מ"ה
  24. ל"ה,א'-ל"ח,כ'
  25. ז',מ' - נ' מנהג הספרדים והאיליאני ז',י"ג- כ"ו
  26. ל"ח,כ"א - מ',ל"ח
  27. א',ז',נ"א-ח',כ"א
  28. י"ד,ל"ב
  29. ראיון למקור ראשון כ"ו השבט תשס"ט
  30. <makor>דברים ל"ב ל"א</makor>
  31. המשפט במדינת ישראל ואיסור ערכאות, תחומין - צמת א' עמ' 319
  32. מתוך אוצר ישראל הערך "משכן"
  33. ל"ט,ל"ג וכן מ',ו'
  34. ספר שמות, כ"ז, א'
  35. ספר במדבר, א', נ"ג
  36. י"ז, ד'

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית