FANDOM


הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב יצחק בן-שחר ראש ישיבת קדומים בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים - הדברים המצוטטים משמו לא נבדקו על-ידו והאחריות היא כולה על התלמיד שרשם אותם

השיעור ניתן בעקבות לימוד ספר יחזקאל, פרק כ'

בפרק נדונה משמעות הפסוק :"שִׂנְאָה, תְּעֹרֵר מְדָנִים, וְעַל כָּל-פְּשָׁעִים, תְּכַסֶּה אַהֲבָה" [1]. יש הרואים בפסוק חלק מפיסקה העוסקת בנושא: איך להתייחס לצדיקים ולרשעים - הרשע הורס את החברה גם בכך שהוא מפיץ דברי שנאה הגורמים למריבות ומלחמות פנימיות, והצדיק מחיה את החברה גם בכך שהוא מפיץ דברי אהבה הגורמים לאנשים להתעלם מפשעים שאחרים עשו כנגדם: "שנאה תעורר מדנים, ועל כל פשעים תכסה אהבה" ; זו הסיבה שיש לברך את הצדיקים הנמצאים בינינו, ולקלל את הרשעים.
אבל אנו נדון בדרש:


לפי יחזקאל הנביאעריכה

יש שפירשו את הפסוק כמשל על היחסים בין ה' לבין עם ישראל: כשיש שנאה בין ה' לעם ישראל, ה' מקפיד גם על עוונות מהעבר הרחוק; אך כשיש אהבה בין ה' לעם ישראל, ה' מכסה ומעלים עין גם מפשעים מההווה הקרוב: "אפילו עבירה שנתנה לשכחה נזכרת על-ידי מרבית עוונות, באה שנאה אחרונה ומעוררתן, שכן יחזקאל הנביא הוכיח את ישראל על עבירות מצרים ואומר להם "וָאֹמַר אֲלֵהֶם, אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם, אַל-תִּטַּמָּאוּ: אֲנִי, ה' אֱלֹהֵיכֶם" [2] , כמה שנים היתה שנאה זו כבושה ולא הזכירה להם הקב"ה, עד עכשיו, שהרבו עבירות על פשעיהם... וכשבני-אדם מטיבים מעשיהם, הקב"ה מכסה על פשעיהם" [3] .

גזירת הגלותעריכה

לפי יחזקאל הנביא גזירת הגלות ניתנה כבר במדבר (עוד לפני הכניסה לארץ כנען) :" גַּם-אֲנִי, נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר: לְהָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם, וּלְזָרוֹת אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת" [4]. המפרשים מסתמכים על האמור בספר דברים :

  • בעקבות חטא פעור - (הקריאה בתשעה באב) "כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן." [5].
  • בערבות מואב על ירדן יריחו - (בפרשת כי תבוא) וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ [6].
  • בפרשת וילך נאמר שכך יקרה, ולא שקיימת אפשרות כזאת, כמו בציטוטים קודמים - "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה" [7].

הסיבה:עבודה זרהעריכה

יחזקאל הנביא המשיך והצביע על הנטייה של בני-ישראל לעבודה זרה :" יַעַן מִשְׁפָּטַי לֹא-עָשׂוּ, וְחֻקּוֹתַי מָאָסוּ, וְאֶת-שַׁבְּתוֹתַי, חִלֵּלוּ; וְאַחֲרֵי גִּלּוּלֵי אֲבוֹתָם, הָיוּ עֵינֵיהֶם. וְגַם-אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם, חֻקִּים לֹא טוֹבִים; וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ, בָּהֶם</ref> כ"ד, כ"ה</ref>. ובתרגום יונתן פורש:"ואף אנא מדימרדו במימרי ולא אבו לקבלא לנביי ארחיקתנון ומסרתנון בידי יצרהון טפשא אזלו ועבדו גזירן דלא תקנן ונימוסין דלא יתקיימון בהון" (כ"ה). הם בחרו ללכת בדרך הלא-טובה.

דוגמא לכך:"וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם, בְּהַעֲבִיר כָּל-פֶּטֶר רָחַם: לְמַעַן אֲשִׁמֵּם לְמַעַן אֲשֶׁר יֵדְעוּ, אֲשֶׁר אֲנִי ה'" - ואת הקרבן נתנו למולך !!!

גם בארץ עם ישראל חטאעריכה

בהמשך, יחזקאל הנביא הוסיף, שגם לאחר שהגיעו לארץ, עם ישראל המשיך לחטוא:" וָאֲבִיאֵם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אוֹתָהּ לָהֶם; וַיִּרְאוּ כָל-גִּבְעָה רָמָה וְכָל-עֵץ עָבֹת, וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם אֶת-זִבְחֵיהֶם וַיִּתְּנוּ-שָׁם כַּעַס קָרְבָּנָם, וַיָּשִׂימוּ שָׁם רֵיחַ נִיחוֹחֵיהֶם, וַיַּסִּיכוּ שָׁם אֶת-נִסְכֵּיהֶם. וָאֹמַר אֲלֵהֶם מָה הַבָּמָה, אֲשֶׁר-אַתֶּם הַבָּאִים שָׁם; וַיִּקָּרֵא שְׁמָהּ בָּמָה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. [8].

אם ידרש לכםעריכה

לאור ההתנהגות בעבר, יחזקאל הנביא פנה אל נציגי העם, הנוהגים לבוא אליו, פעם בשנה: " וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, בַּחֲמִשִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לִדְרֹשׁ אֶת-ה; וַיֵּשְׁבוּ, לְפָנָי [9].

רד"ק פירש:"ויהי בשנה השביעית -לגלות המלך יהויכין ובכל שנה היה אומר לו האל יתעלה נבואה אחת להוכיחם ואף על פי שהיו ביניהם נבואות אחרות, בכל שנה הייתה הנבואה זאת שאמר עליה בשנת פלונית ובכל אחת מהם היה עם בני הגולה או עם זקניהם תחלה בשנה החמישית לגלות המלך יהויכין.

ורד"ק מצטט את "סדר עולם" המספר לנו : "מי היו אלה זקני ישראל ? חנניה מישאל ועזריה היו. הם מוכנים למסור את נפשם והם מקבלים מהנביא, תשובה ראשונה לפחות, שלילית !

ויחזקאל הנביא משיב לזקני העם: "לָכֵן אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה', הַבְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵיכֶם, אַתֶּם נִטְמְאִים; וְאַחֲרֵי שִׁקּוּצֵיהֶם, אַתֶּם זֹנִים. וּבִשְׂאֵת מַתְּנֹתֵיכֶם בְּהַעֲבִיר בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ אַתֶּם נִטְמְאִים לְכָל-גִּלּוּלֵיכֶם, עַד הַיּוֹם, וַאֲנִי אִדָּרֵשׁ לָכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל: חַי-אָנִי, נְאֻם ה' אלוקים, אִם-אִדָּרֵשׁ, לָכֶם[10].

"והעולה על רוחכם היה לא תהיה"עריכה

שליחותו של נבוכדנצר מלך בבל לירושלים וחרבן בית המקדש היו בשליחות הקב"ה. וכך נאמר בתלמוד הבבלי :"נבוכדנצר עבדי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתידין ישראל לומר כך לפיכך הקדים הקב"ה וקראו עבדו עבד שקנה נכסים עבד למי נכסים למי [11] והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן חי אני נאם ה' אלהים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם [12].

" וְהָעֹלָה, עַל-רוּחֲכֶם הָיוֹ, לֹא תִהְיֶה: אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים, נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת--לְשָׁרֵת, עֵץ וָאָבֶן. חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי ה': אִם-לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה--אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם. לד וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, מִן-הָעַמִּים, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם, מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצֹתֶם בָּם--בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה.[13].

הנוסח של "יציאת מצרים" חוזר על עצמו: "בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה" ועוד...

"ואל תראו לאומות "עריכה

והמסקנה של הנביא היא, אם אינכם שומעים לקב"ה, אל תטענו על היציאה לגלות: "וְאַתֶּם בֵּית-יִשְׂרָאֵל כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי ה', אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, וְאַחַר, אִם-אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי; וְאֶת-שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ-עוֹד, בְּמַתְּנוֹתֵיכֶם וּבְגִלּוּלֵיכֶם[14]. ורש"י ביאר:""לכו עבודו" - ואל תראו לאומות שאתם נקראים על שמי בבואכם אל הנביא לשאול לו תורה ומאחר שהוא אומר לכם דברי אינכם שומעים אלי כענין שנאמר (לקמן לג) והנך להם כשיר עגבים וגו' שומעים את דבריך ואינם עושים אותם. "במתנותיכם ובגלוליכם" - שאתם מפרישים הבכורות בשם בכורה כאשר צויתי אתכם ומשנקרא שמי על הדבר אתם מקריבים אותם לעבודת כוכבים - אם כך אתם עושים - אל תבואו לנביא !

ורד"ק הרחיב:"אתם - לפי שדבר עד הנה על בניהם העתידים לצאת מהגלות, שב להוכיח בפסוק זה הדור ההוא שהיו בירושלים לפיכך אמר: ואתם.

איש גלוליו לכו עבדו - הצווי הזה אינו דרך מצווה רצונית כי אם דרך גזום, כמו: שמח בחור בילדותיך, רוצה לומר שמח ותראה מה יקרך באחריתך. או פירוש טוב הוא שתעבדו גלוליכם לבד ולא שתביאו לי מתנותיכם ותעבדו גלוליכם, כי זה חלול ה'.

אך סוף דבר: קידוש ה' - חידוש בניית המדינהעריכה

בסיומו של הפרק, יחזקאל הנביא ניחם את העם והביע תקווה בעתיד הגאולה: "כִּי בְהַר-קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה' שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ שָׁם אֶרְצֵם וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת-תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת-רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל-קָדְשֵׁיכֶם:

קיבוץ גלויות - בְּרֵיחַ נִיחֹחַ אֶרְצֶה אֶתְכֶם בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מִן-הָעַמִּים וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן-הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצֹתֶם בָּם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָכֶם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם: וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהֹוָה בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל-אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי לָתֵת אוֹתָהּ לַאֲבוֹתֵיכֶם:

מהשפע הטוב - וּזְכַרְתֶּם-שָׁם אֶת-דַּרְכֵיכֶם וְאֵת כָּל-עֲלִילוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר נִטְמֵאתֶם בָּם וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם בְּכָל-רָעוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם: וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי יְהֹוָה בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי ה'"

גם אנו, במדינת ישראל, בהווה הגענו עד עכשיו לעצמאות וקיבוץ גלויות, בעזרת קידוש ה'

הערות שולייםעריכה

  1. ספר משלי, י', י"ב
  2. ספר יחזקאל, כ' "ז
  3. רש"י, ע"פ ויקרא רבה ז א
  4. ספר יחזקאל, כ', כ"ג
  5. ספר דברים, ד' , כ"ה-כ"ו
  6. שם, כ"ח, ס"ד
  7. ל"א, י"ח
  8. כ',כ"ח- כ"ט
  9. כ', א'
  10. שם,ל'-ל"א
  11. ספר יחזקאל כ', ל"ב
  12. ק"ה,א'
  13. ספר יחזקאל,ל'ג-ל"ד
  14. שם, ל"ט