Fandom

Ventura Daniel Wiki

שערי ירושלים (ספר)

7,308דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

Saare jerusalaim.jpg

כריכת הספר

שערי ירושלים הוא ספר של משה ריישר אשר יצא לאור בשנת 1867, בוארשה, [1] והודפס מחדש בשנת 1967 בדפוס ספרא. הספר כולל לקט מדרשים על טיבה של ארץ ישראל. תאור של מקומות בארץ ומידע מעודכן לזמנו - ראשית המאה ה-19. כל זה מנקודת ראות של יהודי שגדל בירושלים בן להורים מפולין המדווח ליהודי פולין על האתרים בארץ הקודש לאור הרקע המיקראי והמדרשי שלהם כולל המקומות קדושים . לספר 12 פרקים או "שערים" בלשון המחבר - כנגד י"ב שערי בית המקדש אשר לדבריו "נראים עד היום" . המהדורה המודפסת חסרה פרקים אחדים. הספר הוא בין המקורות היחידים המתארים את ארץ ישראל בראשית המאה ה-19 מנקודת ראות יהודית.

בהקדמה הוא מספר מה הניע אותו לכתוב את הספר:" מי אנוכי אשר הביאני המלך חדריו ולדרוך על כל המקומות הקדושים ליגנדר (להדר) עפרה ולנשק אבניה. ודוכתא (מקום) דמשה ואהרון לא זכו לה".

חיבת הארץעריכה

הפרק כולל לקט של מדרשים הדנים ביתרונות ארץ ישראל על ארצות העולם. נביא שלושה מהם:

  • כתוב בספר דברים כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ (י"ז, ח') "מלמד שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וארץ ישראל גבוה מכל הארצות" (מסכת קידושין, דף ס"ט,א'). ולכן אמרו היות שארץ ישראל היא בממוצע (באמצע), אווירו מזוג ומחכים. ויותר (ויתרון) מקום המקדש (הביא לכך) כי בלשכת הגזית שבבית התקדש ישבו חכמי הסנהדרין
  • דרש במסכת סוטה "רבי שמלאי מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך {על משקל האמור בברכת המזון), אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי. אמר לו הקב"ה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם (דף י"ד, א'). אולם חז"ל למדו מכאן כמה אהב משה את הארץ ובקש להיכנס אליה. ונוסף לכף, למדנו משם, את מסירות נפשו על כלל ישראל.
  • המהרש"א כותב, "מפני מה נתאוה משה להיכנס לארץ ישראל" . משום גלגול מחילות שיחול על הנקברים מחוץ לארץ ישראל. אם יזכה לקבורה בארץ ישראל לא תחול עליו הגזרה.

גבולי הארץעריכה

בפרק זה הוא מתאר את האתרים בגבול ארץ ישראל. נציג את תאורו לאתרים הבאים:

  • ים המלח - ימה של סדום. הוא נמצא "במקצוע (בקצה) מזרחי דרומי לא"י". הוא נקרא גם ים המלח ע"ש שמימיו מלוחים יותר משאר מימי הימים. הוא נמצא במקום בו היו הערים סדום ועמורה אשר הפך ה'. הוא מבחין באדים העולים מהים שאותם הוא רואה כעשן הממשיך לעלות מערים אלו. הים נקרא גם ים המות כי"אין בו שום דבר חי" והדגים שיבואו עם מי הירדן ימותו מייד. ומידע למטייל, על מנת להקיפו דרושים 6 ימים, והאנשים הרוחצים בו יצאו "מצופים במלח". ליד ים המלח יש פסל אשת לוט והוא מבחין "כי העיזים לוקקים אותה" אך לא רואים כי נפחו פוחת.
  • על מיקום ההר "הֹר‏‏ הַ‏הָ‏ר" , המובא בתיאור גבולות הארץ לפי ספר במדבר: "מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה" (ל"ד, ח') בצפון, בתחום לבנון של היום הוא כותב: זה הוא "גבל אל אקרע". הר גדול סלבנון, אשר חרתומו בים, כמו הר הכרמל, ו"עליו ארזים עד לב השמים ועצי בטנים ושם מעינות טובות וכפרים ליתרון ברכתו והוא מקיף (ניתן לעקוף אותו) כמו יום או יומיים וזה ההר המבוקש שנקרא הר ההר."
  • עכו רש"י כתב "ששם ניצודים דגים רבים" ואכן גם עכשיו יש שם דגין "הרבה וטובים". המים המתוקים נמשכים ממעיין הקרוב לעיר כמה שעות בצנורות ברחובות העיר[2]. בעיר הנמל הגדול, הנקרא "פורטו", לשם יביאו סחורות מכל העולם. ויש שם יהודים ספרדים, ארבעים בעלי בתים ולהם בית כנסת הפונה לכיוון דרום, נוכח ירושלים. ובה משכן הפאשא "עם אנשי חיל וכלי זין ובה בית האסורים (קרימענאל)".

טבעי הארץעריכה

הפרק עוסק בגאוגרפיה בצורה הבסיסית כדי לתת ליהודי הגולה מושג על חיי היום היום בארץ ישראל. הוא מציין עובדות אחדות החשובות לאלה המתוכננים לבקר בארץ או לעלות אליה.

  • לקורא האירופאי הוא מספר כי בארץ ישראל, בקיץ, הימים ארוכים, עד 14 שעות. הוא מציין את חשיבות הטל ומוסיף כי מחג הפסח עד חג הסוכות כבר אין גשם יורד רק טל - לא כמו באירופה.
  • ואם הגשם לא מתחיל לרדת הרי זהפיקוח נפש ומתחילים מייד בתענית.
  • כאשר יורדים גשמים חזקים חלק מבתים "נופלים". אבל לא כן בירושלים - בה הבתים חזקים והגגות מרוצפים. בצפת נוהגים לכסות את הגג ב"טיט" .
  • בשנת תקצ"ו (1836) ירד שלג וארבע ימים לא יכלו לפתוח את דלת הבית. אבל בטבריה "לעולם לא יראו שלג".
  • בקיץ חם מאוד בטבריה. הולכים בבגדים קלים וטובלים בים כנרת.

הוא מציע להזהר מהחיות המצויות בארץ : שועלים, זאבים, נחשים ועקרבים . אם עקרב עוקץ "לוקחים עקרב אחר מטגנים אותו בשמן זית ומניחים על מקום הנשוך והוא מתרפא". יש גם חיה בשם "ברדלס" . החיה הזו רוקדת לפני האדם, עד שהוא מאבד את דעתו ואז היא אוכלת את מוחו.

ישוב הארץעריכה

השער הרביעי מספר על תושבי הארץ ועל סדרי השלטון בה. "המושל על הארץ הוא מלכות ישמעאל הנקרא שולטאן. קיסר גדול של הישמעאלים. עיר המלוכה הגדולה "קונסטאנטינפל) הנקרא ב"סטמבול". ריישר מספר כי הוא נסע מבירות לקונסטנטינופול. באיזמיר התארח אצל הרב המקומי, ר' חיים פילאגא. בעיר 15,000 יהודים, כולם ספרדים.

הוא מתאר את העיר קונסטנטינופול: "העיר המפוארת בתבל . היא מלאה בתים איו מספר לרבבותם , בה ארמונות הדר ויערות חן, מגדלים נאים וגבוהים, פרדסי נועם, וחומות מבצרים, עד מלא כל עין לראות ,וקסם הסופר לתאר, גודל הפאר הנחמד והיא כולה עיר מלוכה. ובערי טורקיה לאורך חוף הים שמונים אלף שווקים וכולם מלאים אנשים מכל פינות תבל, וכל מיני סחורות ורוכלת עמים, אין לשער".

מספר היהודים בעיר 38,400 ספרדים ועוד , האחרים, נתונים לחסות מדינותאירופה.

והוא עובר לתאור היישוב היהודי בירושלים. בימי הרמב"ן שנת 1267 היו בעיר רק 2 צבעים. והוא מתאר: "רבה העזובה וגדול השממון". והוא זוכה להקים בעיר בית כנסת. בשנת קנ"ד (1694) האשכנזים עזבו העיר בגלל החובות הגדולים שלהם. חלק הלכו לחברון וחלק לצפת. ואלה שנשארו בעיר לא היה להם בית כנסת ולא מקום מגורים קבוע. רק בשנת תקע"ו (1806) חזרו העירה והקימו את בית הכנסת תפארת ישראל ובהמשך את חורבת רבי יהודה החסיד.

לספרדים ארבע בתי כנסת והם "נכנסים זה בזה": בית הכנסת "סטאמבול", בית כנסת "קהל אמצעי", בית כנסת "קהל גדול" ובית כנסת "תלמוד תורה" - בו ילמדו תינוקות בית רבנן. הרב הגאון רב חיים בן עטר התפלל בו. ובצד מערב בית קטן, אשר בו דולקים צמיד נרות "וקבלה בידם כי אליהו הנביא היה בבית זה ". הוא מונה בער ח"י ישיבות בירושלים .

לאנשי ורשא, בעירם הודפס הספר, הוא מספר כי יש "כולל ורשא" בעיר ויש להם " בתי מדרשות וישיבות , בהם יושבים ולומדים , יומם ולילה".

מרום מראשון מקום קדשינועריכה

הפרק הזה דן "בנשארת לנו מבית תפארתנו לעמוד אחרי כתלינו " - היא הכותל המערבי. המקום נקי וטהור ולא שמים בו אשפה. ממנו רואים את 12 השערים של הר הבית. על ההר נטועיפ "עצי ארזים" - דבר שהוא נגד דברי התורה שבה כתוב :"לא תטע לך אשרה אצל המזבח". על מקום קודש הקודשים יש בנין "מפואר ומהודר מאוד מאד". והוא מצר כי "הבניין היה לבית התפילה לישמעאליים, מקום בו רק הכהן הגדול היה נכנס פעם בשנה ועתה רמסו בו הטמאים שומו שמים". בנין אחר קרוי "מדרש שלמה" ןיש בריכה בשם "ביר אל דעם" - בור הדם, אליו נשפך דם הקרבנות.

הכותל העומד לרשות היהודים אורכו 30 אמה. בשאר השטח יש בתים של הערבים. יש עוד 10 אמות פנוי ליד הכותל, אבל לשם לא נותנים לגשת כי לישמעאלים נודע כי במקום זה היה לרדב"ז גילוי שכינה. היות שהקטע נחשב למקום תפילה חשוב ליהודים,[3] הישמעאליים גדרו את המקום. הקטע הוא הוא מול לשכת הגזית. לשכת הגזית היה במקום הנקרא היום "מחכימי" - היום מקום משפט הערבים ואז חכמי הסנהדרין ישבו בו.

הוא מגיע גם למערת מלכי דוד, אליה ליהודים לא נותנים להיכנס. אפשר להתפלל מחוצה לה ולהוריד נרות פנימה דרך החלון.

על קרית ארבע - גדלים בה ענבים מתוקים מדבש. היהודים יושבים באמצע העיר בחצר אחת ולהם בית כנסת הנקרא על שם אברהם אבינו. קרוב לעיר בריכת מים המספקת מים לכל ההעיר. מייצרים זכוכית בעיר אבל היא "דקה ומכוערת ונמכרת בזול".

על צפת - העיר רק יהודים, הגויים חונים מסביב לעיר. ארבעת המינים גדלים בשפע בסביבת העיר וממנה מביאים לכל הארץ. מסביב לעיר מעיינות "חזקים", "יפים" ומתוקים". בדרום העיר מצודה הנקראת "מצודת יוסף בן-גוריון". הוא מבקר גם בבית הכנסת של הארי ז"ל.

הוא עובר בטבריה ממשיך ל שכם ועלה צפונה ל"ארם צובא" היא חאלב בצפון סוריה, עובר בדמשק וחוזר לארץ. הוא מביא פירוט של יישובי הגליל העליון בזמנו, אחד לאחד - 30 במספר.

עד כאן נשלם שבחי הארץ

נחמת הארץעריכה

על הגאולה הקרובה לבוא. פרק זה כולל מדרשים ונביא אחדים מהם:

  • הרמב"ם ב"הלכות מלכים" :" המלך המשיח עתיד לעמוד, ולהחזיר מלכות בית דויד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש, ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו, כשהיו מקודם: מקריבין קרבנות, ועושין שמיטין ויובלות ככל מצותן האמורה בתורה.

וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו: שהרי תורה העידה עליו, שנאמר "ושב ה' אלוהיך את שבותך, וריחמך; ושב, וקיבצך מכל העמים . . . אם יהיה נידחך, בקצה השמיים--משם, יקבצך ה' אלוהיך, ומשם, ייקחך. והביאך ה' אלוהיך . . ." (דברים ל,ג-ה). ואלו הדברים המפורשים בתורה, הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים ."(מקור:פרק י"א, א'-ב')
משה ריישר מוסיף "גילי מאוד בת ציון, הנה מלכך יבוא".

  • בתלמוד הבבלי, בבא קמא מתוארת איך תבוא הגאולה: " לתרוייכו (שמות כב) כי תצא אש ומצאה קוצים תצא מעצמה שלם ישלם המבעיר את הבערה אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי אני הציתי אש בציון שנאמר (איכה ד) ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה ואני עתיד לבנותה באש שנאמר (זכריה ב) ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה."מקור:עמוד ס' ב)

הקב"ה מבטיח שכשם שהוא גרם לחורבן הבית על ידי שריפה כך יבנה הבית ב"אש"

  • ר' אברהם אזולאי בחסד לאברהם מסכם את הצפוי באחרית הימים:" דע כי מסורת קבלה בידינו כי באותו יום כשיבא המשיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל, באותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ, ובאותו היום יסתלקו חומת האש מירושלים, ובאותו יום יבנה בית המקדש באבנים טובים ומרגליות, ובאותו יום יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים, וכן הז' אלפים הנמצאים חיים, כולם בריה חדשה גוף רוחני, כגופו של אדם הראשון קודם החטא וכגופו של [חנוך ו]משה רבינו ע"ה [ואליהו], וישוטו כולם באוויר מעופפים כנשרים וגו', וכל זה לעיני אנשי קיבוץ הגליות:

וכשישראל בני קיבוץ גליות יראו שאחיהם נעשה בריה חדשה, ופורחים באוויר ללכת ולדור בגן עדן תחתון ללמוד תורה מפי השם יתברך, אזי, יתקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו למלך המשיח ויאמרו וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם להיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע."(מקור:מעין ג -נהר כ"ב )

הערה לסיוםעריכה

בפרק זה מסתיימת מהדורת 1967 הכוללת 79 עמודים. הספר המקורי כולל פרקים נוספים.

הערות שוליים עריכה

  1. או בשנתתרכ"ח (1875),
  2. אלה הם שרידי אמת המים הרומיית הנראים עד היום בעיר
  3. "הכותל הקטן"

.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית