Fandom

Ventura Daniel Wiki

תלמוד בבלי

7,311דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

הועתק מויקישיבה

תלמוד בבלי - הספר העיקרי שבתורה שבעל פה ונקרא גם גמרא. מכיל דברי אמוראים בהם פירושים והרחבות למשניות, ברייתות ותוספתות, ודברי הגותם. בנוי על המשניות, קטעי משנה שלאחריהם קטעי גמרא.

עורכי הגמרא עריכה

ערכו את הגמרא רב אשי ורבינא בשנת 400 למניינם בקירוב, ועליהם נאמר שהם "סוף הוראה", ומבאר רש"י: "סוף כל האמוראין, עד ימיהם לא היתה גמרא על הסדר, אלא כשהיתה שאלה נשאלת בטעם המשנה בבית המדרש, או שאלה על מעשה המאורע בדין ממון או איסור והיתר כל אחד ואחד אומר טעמו. ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם, וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה, והקשו קושיות שיש להשיב ופירוקים שראוים לתרץ הם והאמוראים שעמהם, וקבעו הכל בגמרא, כגון: איתיביה, מיתיבי, ורמינהי, איבעיא להו, והתרוצים שעליהן - מה ששיירו אותן שלפניהן. ואותן שאמרו לפניהם הקושיות והתירוצין שעליהם לא קבעום בגמרא על סדר המסכתות והמשנה שסידר רבי, ובאו רב אשי ורבינא וקבעום".

צורת הדיונים עריכה

הגמרא כתובה בצורת דיון לצורך הבנת דיני המשנה. הגמרא בדרך כלל מביאה משנה ורוצה לברר עליה: מה מקורה? (מנלן?), מה החידוש? (פשיטא!), ולהשוות לדינים אחרים (ורמינהו, מתיבי). צורת לימוד זו שאינה מקבלת שום דבר כמובן ומאליו ושואלת לשאול ולהבין כל דבר הפכה לאבן יסוד בצורת הלימוד בישיבות.

מדרך הגמרא שערוכים בה גם דיונים אחרים המתקשרים למשנה, מחלוקות אמוראין, ואף דינים שאינם קשורים ישירות, אלא קשורים ע"י מעביר השמועות וכדומה.

מלבד הדיון ההלכתי שבגמרא נמצאים גם סיפורים ודרשות הנקראים "אגדתות".


מספר המסכתות עריכה

למרות שהגמרא מכונה ה"ש"ס" (שישה סדרים), אין בידינו גמרא על כל מסכתות המשנה. יש בידינו תלמוד בבלי שלם על 3 סדרים בלבד: מועד (מלבד מסכת שקלים), נשים, נזיקין (מלבד מסכת אבות). כמו כן בידינו תלמוד בבלי על מסכת ברכות מסדר זרעים ועל מסכת נידה מסדר טהרות.

הסברא המקובלת היא שנערך תלמוד על הנושאים האקטואלים והמעשיים יותר ולכן לא נכללו בתלמוד הבבלי הסדרים זרעים, קדשים וטהרות (שכמעט אינם מעשיים בחו"ל ללא בית מקדש, מלבד ברכות - השייך תמיד, וכן נידה).


הדפסת התלמוד עריכה

במשך דורות רבים נפלו שיבושים רבים בגירסאות התלמוד מפאת יוקר הכתיבה והקלף, וכן רדיפות הגויים (ידועים על כמה אירועי גזירות על שריפת התלמוד).

לאחר הדפסת התלמוד הוא נהיה יותר נגיש וזול. הזוכה בהדפסת התלמוד קיבל בדרך כלל רישיון לעשר שנים שבו היה חרם על הדפסת התלמוד בידי מדפיסים אחרים.

דפוסי הש"ס עריכה

הדפוס שיש בידינו כיום הודפס בוילנא ע"י האלמנה והאחים רא"ם, ויש בו מעלות רבות: על כל דף נמצאים פירושי רש"י ותוספות - רש"י בצד הפנימי של העמוד ותוספות בצד החיצוני. בחלק מהמסכתות ישנם בצד גם את פירוש רבינו חננאל או רבינו גרשום. על הדף הוספו הגהות הב"ח והגר"א, מראי מקומות לתורה בשם "תורה אור", מראי מקומות בין סוגיות הש"ס בשם "מסורת הש"ס", והפניות לדברי הפוסקים (טור, שולחן ערוך ורמב"ם) על ההלכות הנובעות מהגמרא בשם "עין משפט נר מצווה". בצד יש את "גיליון הש"ס" - מראי מקומות והערות שכתב רבי עקיבא אייגר.

מאז דפוס ונציה (הפעם הראשונה שהש"ס הודפס בשלמותו) הדפסות הש"ס הם על פי חלוקת הדפים של דפוס זה. כך יש דף קבוע בכל ההוצאות. הדף מחולק ל-2 עמודים: עמוד א' ועמוד ב'. בעמוד א' רשום מספר הדף באותיות עבריות, ובעמוד ב' רשום מספר העמודים שעברו מתחילת המסכת (יש הוצאות שבהם שינו ושמו בעמוד ב' את שם הדף באותיות עבריות עם סימן עמ' ב'). נהוג לסמן דף ועמוד ע"י רישום האות של הדף ונקודה אחת לעמ' א' ונקודותיים לעמוד ב' (לדוגמא: דף פב: = דף פ"ב עמוד ב'. דף ק. = דף ק' עמוד א'). כל המסכתות מתחילות מדף ב'. הסיבה הפשוטה לכך היא שדף א' הוא דף השער, אך יש הסברים דרשניים שמסבירים שהסיבה לכך היא שלא יוכל אדם להתפאר שסיים את הש"ס, שכן יאמרו לו: כלום למדת את דף א'?, או משום שהתורה מתחילה באות ב'.

דפוסים חדשים עריכה

אבן ישראל (שטיינזלץ) עריכה

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) הוציא מהדורה מנוקדת, מפוסקת ומתורגמת של הש"ס עם ביאור מושגים אקדמאים וכדומה. המהדורה זכתה לתמיכתם של הרב מנחם מענדל שניאורסון ושל הרב משה פיינשטיין. לעומתם היו מתנגדים למהדורה זו של התלמוד, ביניהם רבי אלעזר מנחם מן שך.

שוטנשטיין עריכה

הוצאת "ארטסקרול" הוציאה ש"ס שבו מודפס העמוד ע"פ צורת הדף של וילנא ובצד ביאור ופירוש עם הרחבות. עקב הצורך להביא את העמוד המקורי באמצע יוצא שכל עמוד מתפרס על כ-3 דפים, ולכן ההוצאה רבת כרכים עבים.

עוז והדר עריכה

הוצאה זו ("פרנקל") הידרה את הדף ועשתה אותו מאיר עינים. בהוצאה זו לראשונה סודרו האותיות מחדש (בניגוד להוצאות הקודמות שכולן הוצאות - צילום) והוגה הש"ס בתכלית הדקדוק. גם הרא"ש והרי"ף נדפסו מחדש באותיות גדולות יותר ונוחות יותר לקריאה - אך עקב כך הרא"ש והרי"ף אינם שוב באותו עימוד (אם כי צוין למעלה העימוד המקורי). כמו כן נוספו על הדף "תורה אור השלם" - ובו הפסוקים שצוטטו בגמרא במלואם בניקוד, "עין משפט השלם" - בסוף המסכת הובאו כל פסקי הרמב"ם והטשו"ע שאליהן הפנה העין משפט. בסוף המסכת יש קובץ של תוספות מראשונים אחרים, ביניהם: תוספות הרא"ש, רבינו פרץ ורי"ד.

הלכה ברורה ובירור הלכה עריכה

את מפעל זה התחיל מרן הרב קוק זצ"ל. הלכה ברורה = בשולי הדף מובאים כל הפניות ה"עין משפט". בירור הלכה = בסוף המסכת מובאים דיונים וסוגיות בדברי הפוסקים להלכה על הדף. מכון הלכה ברורה עוד לא הוציא את כל מסכתות הש"ס והוא שוקד על כך בעזרת צוות תלמידי חכמים בישיבת מרכז הרב.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית