Family Wiki
Register
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

(העתק מהויקיפדיה העברית)


Shabaa-farms2

מפת האזור. התל נמצא בין קיבוץ דן לנחל דן

תל דן (ערבית - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטרת מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן. גובהו 204 מטרים מעל פני הים, שטחו כ-200 דונם וצורתו כשל אליפסה בקוטר של 400 עד 500 מטרים.

היסטוריה

דן נזכרת לראשונה בספר בראשית י"ד - לאחר שאברהם נפרד מאחיינו לוט, הלה נפל בשבי ארבעת המלכים ואברהם יוצא להשיבו:

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן."
– בראשית י"ד, 14

הממצאים המוקדמים ביותר במקום הם מאמצע האלף ה-5 לפנה"ס, היינו מתקופת האבן החדשה‏‏ (ניאוליתית קיראמית) [1]. היישוב על התל התקיים משך כמה מאות שנים, עד שננטש לכאלף שנים. באמצע האלף ה-3 לפנה"ס לערך (תקופת הברונזה) קמה על התל עיר כנענית בשם ליש ובשם זה היא נזכרת גם בספר שופטים. העיר נהנתה מסחר פורה עם אזור מסופוטמיה ועם הצידונים, והיא נזכרה בכתבי המארות וכן בתעודות מהעיר מארי שמנו אותה כמקור לבדיל לייצור ארד. על התל נמצאו פריטים של התרבות המיקנית שמוצאה ביוון, ובין היתר התגלה בו קבר מיקני ובו שרידיהם של כארבעים בני אדם‏‏[2]. באמצע המאה ה-15 לפנה"ס נכבשה העיר בידי תחותמס השלישי.

בתקופת הברזל כבשו בני שבט דן את העיר, אשר תוארה כמקום שקט ובטוח:

"וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים, וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה; וַיִּרְאוּ אֶת-הָעָם אֲשֶׁר-בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת-לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וְאֵין-מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר, וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם... וַיָּבֹאוּ עַל-לַיִשׁ עַל-עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ, וַיַּכּוּ אוֹתָם לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שָׂרְפוּ בָאֵשׁ. וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחוֹקָה-הִיא מִצִּידוֹן, וְדָבָר אֵין-לָהֶם עִם-אָדָם, וְהִיא, בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית-רְחוֹב; וַיִּבְנוּ אֶת-הָעִיר, וַיֵּשְׁבוּ בָהּ. וַיִּקְרְאוּ שֵׁם-הָעִיר, דָּן, בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם, אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל; וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה."
שופטים י"ח, 7, 27-29

העיר מכונה בספר יהושע גם בשם לֶשֶם - מאחר שזו האבן שייצגה את שבט דן על אפודו של הכהן הגדול. מתקופה זו נחשפו בורות עם כלים, קנקנים וסירי בישול. הבורות מכונים "בורות ההתנחלות", ומייצגים את השתלטות הישראלים על השכבה הכנענית.

לאחר פיצול הממלכה המאוחדת במאה ה-10 לפנה"ס בנה ירבעם בן נבט, מלך ישראל, מקדשים בבית אל ובדן. המקדש נבנה, ככל הנראה, כתחליף ראוי לעשרת שבטי ישראל שהתפצלו מממלכת יהודה (מלכים א', י"ב 26-32). העיר ניצבה בסמוך לגבול ישראל וארם ועברה מספר פעמים מיד ליד.

לאחר גלות ישראל בשנת 733 לפנה"ס המשיך להתקיים ישוב בעיר, כתוצאה מחילופי האוכלוסין שעשו האשורים. בהמשך דעך היישוב, אך בתקופה ההלניסטית המשיך ונהג פולחן במקום, באותו אתר בו נצבו שרידי המקדש שבנה ירבעם בן נבט. בתקופה הרומית ננטשה העיר והמרכז המיושב באזור עבר לבניאס.

האתר הארכאולוגי

Tel Dan - Canaanite Gate

חפירות בשער הכנעני

Tel Dan zidine

חומה בתל דן

Tel dan hram

אתר הפולחן בתל דן

Tel Dan - Israelite Gate

השער הישראלי

Ktovet bet david

כתובת תל דן במוזיאון ישראל - צילם בית השלום

בתל ישנן שלוש שכבות ארכאולוגיות:

  • הראשונה מיוחסת לבני דן שכבשו את העיר ליש;
  • השנייה מיוחסת לבן הדד מלך ארם שקיבל במאה ה-9 לפנה"ס, שוחד מאסא מלך יהודה כדי שיפר את בריתו עם בעשא מלך ישראל, אויבו המושבע של אסא, ויכה בממלכתו - "...ויך את עיון ואת דן":
"הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד, כֶּסֶף וְזָהָב--לֵךְ הָפֵרָה אֶת-בְּרִיתְךָ אֶת-בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וְיַעֲלֶה מֵעָלָי. וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ עַל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן..."
– מלכים א' ט"ו 19-20
  • שכבה שלישית מיוחסת לחורבנה של העיר לאחר הכיבוש האשורי וגלות ישראל על ידי סרגון השני מלך אשור (המאה ה-8 לפנה"ס).

האתר הארכאולוגי נחקר על ידי אגף העתיקות והמוזיאונים בין השנים 1966 ו-1974, ומאז, על ידי מכון גליק לארכאולוגיה מקראית בהיברו יוניון קולג' בראשותו של אברהם בירן.

שרידים כנענים

השרידים החשובים מהעיר הכנענית כוללים את שער העיר הכנעני שבצידה הדרום-מזרחי של העיר, ואת החומה העשויה לבני בוץ. החומה היא היחידה שהשתמרה בארץ ישראל, ומשתפלת ממנה חלקלקה (שפכי עפר שנועדו להקשות על המסתערים על ביצורי העיר). רוחבה בבסיסה הוא 50 מטרים, והתל משקף אותה למעשה.

שער העיר הכנעני עשוי מ-47 נדבכים של לבני בוץ ומתוארך לאמצע המאה ה-18 לפנה"ס. גובהו שבעה מטרים, רוחבו 15.45 מטר ואורכו 13.5 מטר. הוא כולל פתח בצורת קשת לבנים שהשתמרה בשלמותה, שני מגדלים משני צדדיו - האחד פונה אל העיר והאחר פונה אל צידה החיצוני - ושני תאים בכל אחד משני צדדיו. המעבר דרך השער הוא באורך של 10 מטרים והוא מורכב ממדרגות העולות אליו משני הצדדים. שער העיר דן הוא שער העיר השלם הקדום ביותר שהתגלה בעולם‏‏[3], מאחר שמסיבה בלתי ידועה, הוא כוסה בעפר לפי שחרב.

אתר הפולחן

המקדש בצידו הצפוני של התל מזוהה עם המקדש המתואר במקרא שנבנה על ידי ירבעם בן נבט במאה ה-10 לפנה"ס. במקום נמצאו שרידים מועטים שקדמו לימיו של ירבעם, אך לא ניתן היה לזהות את המקדש שהקימו בני שבט דן עם כיבוש העיר‏‏[4]. תוכניתו הייתה דומה, ככל הנראה, לזו של בית המקדש הראשון בירושלים, על־מנת שישמש תחליף ראוי לעשרת שבטי ישראל שהתפצלו מממלכת יהודה. במקום נמצאו עצמות של חיות כשרות, ומספר חוקרים גורסים כי אלו הן עצמות של קורבנות שהועלו על המזבח. מזבח זה בנוי כפי שצווה בתורה - מאבני גוויל בעלות חורים לניקוז דם הקורבן. סמוך למזבח נמצאו מחתות וקערת נחושת - כלים פולחניים שהיו בשימוש גם בהיכל בית מקדש בירושלים. במת המקדש נבנתה גם היא בתקופת ירבעם בן נבט, הורחבה אחר כך בתקופת אחאב במאה ה-9 לפנה"ס, ונוספו לה מדרגות בתקופת ירבעם בן יהואש במאה ה-8 לפנה"ס. ליד הבמה תגלה מבנה מוארך שככל הנראה שימש את הכוהנים אשר ניהלו את האתר. סמוך לאתר הפולחן נמצא "מצפור המוצב" הניצב במקום שבו שכן מוצב צה"ל עד למלחמת ששת הימים, ומסביב נחפרו תעלות קשר.

החומה והשער הישראלי

חומת העיר המשוחזרת היא, ככל הנראה, מתקופתו של ירבעם. ליד שער העיר הישראלי, בדרומו של התל, ניתן להבחין בכך שהחומה הוקטנה, כנראה על ידי המלך אחאב (המאה ה-9 לפנה"ס), שהפך את האזור מחוץ לחומה ל"חוצות" - שווקים. כאן התרכזו החיים הציבוריים של העיר, ואף ניתן לראות במקום ספסל עליו ישבו ה"זקנים" לשפוט את העם. השער גדול למדי וכולל חלק חיצוני, חלק אמצעי שבו ארבעה תאים וחלק פנימי שמטפס על הסוללה המקיפה את העיר ומוביל לתוכה. במפתן החיצוני של השער נותרו אבני הסף, וכן השתמרו שקעים שנבנו לצירי הדלתות והאבנים שעצרו את דלתות השער. צמוד למגדל שממזרח לשער התגלו חמש מצבות בזלת, שייתכן ושימשו כ"במת השער".

כתובת תל דן

ערך מורחב: כתובת תל דן

בשער הישראלי נמצאה בשנת 1993 כתובת תל דן, בה נאמר, בין היתר על פי הצעת החופרים:

"אני הרגתי את אחזיהו בן יהורם מלך בית דוד והרגתי את יהורם מלך ישראל."

אמירה זו סותרת את הנאמר במקרא, לפיה יהוא הוא זה שהרג את אותם שני המלכים. אולם יש לציין כי משפט זה אינו נאמר בפירוש בכתובת, זאת משום שהכתובת חסרה וקטועה, והיא מתקבלת רק לאחר השלמה משוערת.

לכתובת נודעה חשיבות רבה במחקר, מאחר שהיא הראשונה שמזכירה את בית דוד מחוץ למקרא. הדברים בה מיוחסים לחזאל מלך ארם, מתאימים למסופר בדברי הימים ב כ"ב, אך הם סותרים את הסיפור על מותם של המלכים בידי יהוא (מלכים ב' ט'). את הכתובת חשף הארכאולוג אברהם בירן, מנהל המשלחת הארכאולוגית לתל דן בשנים 1996-1999. הכתובת מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

הערות שוליים

  1. Tel Dan
  2. ‏הממצאים מהקבר מוצגים, יחד עם ממצאים אחרים, במוזיאון בית אוסישקין.‏
  3. תל דן (תל אל קאדי)
  4. ‏לטייל עם התנך, גליה דורון, כנרת בית הוצאה לאור, 2001, עמ' 13‏

ראו גם

  • שמורת טבע תל דן
  • נחל דן
  • מוזיאון בית אוסישקין

לקריאה נוספת

  • דוד אילן, ארכאולוגיה כפרית - תל דן בתקופת הברזל א', בתוך: תרבות חומרית, חברה ואידאולוגיה: כיוונים חדשים בארכאולוגיה של ארץ ישראל, אוניברסיטת בר-אילן, 1999

קישורים חיצוניים

Advertisement