FANDOM


כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

מקום משוער: תל מוצא נמצא ממערב לכביש 1, ליד בית הכנסת העתיק במדרון מעל מעיין מוצא, בין נחל החלילים ועמק הארזים

מוצא

קישור לתמונות יפות של האתר

'תל מוצא הוא כינוי לאתר עתיקות שנחשף בעקבות עבודות הרחבה בכביש מספר 1. רשות העתיקות מדווחת:

גילוי פיסלוניםעריכה

9739

צילום: יעל יולוביץ, באדיבות רשות העתיקות

שני הפסלונים - בני כ-9,500 שנה - בדמות אייל ובקר בר, מעידים על קיום פולחן באזור בתקופת האבן החדשה. יתכן ששימשו כפסלי מזל להצלחת הציד.

בחפירות נתגלו שני פסלונים מתקופת האבן החדשה (התקופה הניאוליתית הקדם-קיראמית ב'). לדברי אנה אייריך וד"ר חמודי חלאילה, מנהלי החפירה באתר מטעם רשות העתיקות, "הפסלונים, בני כ -9,500-9,000 שנה, נמצאו בסמוך למבנה רחב מימדים בעל מתאר מעוגל, שבסיס קירותיו נבנה מאבני שדה, וחלקיו העליונים נבנו – כנראה, מלבני בוץ. הפסלון הראשון, בדמות איל ולו קרניים מפותלות, עוצב באבן גיר בגודל של כ-15 ס"מ. הפיסול יוצא מן הכלל, ומתאר פרטים מדויקים מדמות החיה; הראש והקרניים בולטות בקדמת הגוף, והן מעוצבות בפרופורציה מדויקת. הגוף הוחלק, ורגלי הפסלון עוצבו בחריטה, על מנת להבדילן מיתר הגוף. הפסלון השני, שעוצב על אבן דולומיט קשה ומוחלקת, מעוצב באופן מופשט, אך נראה שגם הוא מייצג בעל חיים גדול, שלו קרניים בולטות המפרידות את הגוף המוארך מהראש. הקרניים – היוצאות ממרכז הראש אל הצדדים, דומות בצורתן לקרני בקר בר או תאו".

ד"ר חלאילה הוסיפה כי "ידוע שהציד היה עיסוק מרכזי בתקופה זו. יתכן שהפסלונים שימשו כפסלי מזל להצלחת הציד, ועמדו במרכז טקס מסורתי שביצעו הציידים לפני יציאתם לשטח". סברה אחרת, המוצגת על ידי הארכיאולוגית אנה אייריך השותפה למחקר, קושרת את הפסלונים ממוצא לתהליך ביות בעלי חיים - כמו בקר הבר, ומינים שונים של עז הבר.

הפסלונים שהתגלו בחפירות הנוכחיות בתל מוצא מצטרפים לממצאים ייחודיים מאתר זה, שנחשפו בעבר.
מממצאים אלה ניתן להסיק שהאתר בתל מוצא היה כפי הנראה הגדול ביותר מסוגו באזור ההר שמסביב לירושלים.

המקור:רשות העתיקות - אוגוסט 2012

מקדש וכלי פולחן מתקופת המקרא נחשפו בתל מוצא עריכה

309657

תמונה כללית של שטח החפירה. צילום: חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות


עדויות נדירות לאופי חיי הדת והפולחן מראשית ימי ממלכת יהודה נחשפו בתל מוצא שממערב לירושלים. בחפירות שעורכת רשות העתיקות. הממצאים, המתוארכים לראשית ימי המלוכה, ובהם - בין השאר, צלמיות חרס של גברים ושל סוסים, מהווים עדות נדירה לפולחן בסביבות ירושלים של ראשית תקופת המלוכה. באתר נחשפו מבנה פולחני (מקדש) ומצבור של כלי פולחן בני כ-2,750 שנה.

לדברי אנה אייריך, ד"ר חמודי חלאילה ושועה קיסילביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "המבנה הפולחני בתל מוצא הינו ממצא יוצא דופן ובולט על רקע היעדרם הכמעט מוחלט של מבני פולחן בני התקופה ביהודה בתקופת קיומו של בית המקדש הראשון. ייחודו של המבנה בולט אף יותר בשל קירבתו לבירה ירושלים, המשמשת כמרכזה הפולחני המרכזי של הממלכה באותה עת". לדברי החוקרים, "בין השאר, נמצאו במקום צלמיות חרס של גברים, האחד מזוקן, שפשרם עדיין אינו ידוע".

תל מוצא וסביבתה ידועים כאזור בעל חשיבות ארכיאולוגית ראשונה במעלה. בעבר נחשפו באתר שרידים רבים השייכים לתקופות שונות. במהלך שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים האתר נחפר כחלק מתכנון התוואי החדש של כביש מס' 1. חופרי האתר אז הציעו מחדש לזהות את המקום עם היישוב המקראי 'מֹּצָה', המוזכר בספר יהושע - עיר בנחלת שבט בנימין על גבול יהודה (יהושע יח: כו). הצעה זו התבססה, בין היתר, על חשיפתם של ממצאים שהדגישו את חשיבותו של האתר במערכת המנהל של ממלכת יהודה בימי הבית הראשון. בין היתר, נחשפו במקום בניין ציבורי, מבנה מחסנים גדול ומספר רב של ממגורות. לטענתם, האתר שימש כמחסן התבואה של ירושלים, והוא נוהל על ידי פקידות רמת דרג.

בחפירה הנוכחית נחשפו עדויות המוסיפות נופך נוסף להבנת האתר. לדברי הארכיאולוגים אייריך, ד"ר חלאילה וקיסילביץ, "בחפירה הנוכחית נחשף חלק ממבנה גדול - מראשית ימי המלוכה (תקופת הברזל 2 א'). קירות המבנה מסיביים ובתכניתו משולב פתח כניסה רחב הפונה למזרח, כמסורת בניית המקדשים במזרח הקדום: קרני השמש המפציעות במזרח, מאירות ראשונה את החפץ המונח בתוך המקדש פנימה, המסמל את הנוכחות האלוהית בו. בחצר המקדש נחשף מבנה מרובע, ככל הנראה מזבח, ובקרבתו התגלה מצבור של כלי פולחן. מכלול כלים זה כולל כלי חרס בעלי אופי פולחני, בהם שברי קובעות (קערות על בסיס גבוה ששימשו בטקסי פולחן), כני פולחן מעוטרים, ומספר צלמיות חרס משני סוגים: הראשון, ראשי צלמיות זעירות בדמות אדם (צלמיות אנתרופומורפיות) שלהן כיסוי ראש שטוח ושיער מתולתל; השני - צלמיות של בעלי חיים (זואומורפיות) - בעיקר של בהמות רתומות". החופרים מדגישים, כי "מציאתו של המבנה הפולחני על מכלול כלי הפולחן שנתגלו בו, ובמיוחד ההשפעה החופית הניכרת בצלמיות האנתרופומורפיות, דורשים עדיין מחקר מעמיק".

הפולחן בתחומי ממלכת יהודה מתועד במחקר הארכיאולוגי בעיקר מתוך שפע של צלמיות חרס וכלי פולחן אחרים, שהתגלו באתרים רבים בארץ - בדרך כלל כחלק מפולחן ביתי, אך רק באתרים בודדים בני התקופה התגלו שרידים של במות ומקדשים שבהם התקיימו טקסי הפולחן. לדברי מנהלי החפירה, "הממצא שנחשף כעת בתל מוצא מהווה עדות ארכיאולוגית נדירה לקיומם של מקדשים ומתחמי פולחן בממלכת יהודה בכלל ובסביבתה של ירושלים בפרט, טרם כינונן של הרפורמות הפולחניות ברחבי הממלכה בשלהי תקופת המלוכה (בימיהם של חזקיהו ויאשיהו), אשר ביטלו את כל מקומות הפולחן וריכזו אותו במקדש בירושלים בלבד". התמונות באדיבות רשות העתיקות