Family Wiki
Advertisement
המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

הועתק מהויקיפדיה העברית

הערך טעון השלמה ראו פירוט משמאל

המפה נטענת...


אגן נחל הירקון -מבחר אתרים
נחל הירקון
A מגדל צדק
B עזבת צרטה
C תל אפק
D מעיינות הירקון
E טחנת קמח אל-מיר
F חוות אנטואן קיסר
G בית הביטון הראשון בארץ ישראל
H טחנת הקמח אבו-רבח
L תל קנה
J טחנת הקמח פרוחיה
K אוּ‏מְלָבָּס - היום חלק מפתח-תקווה
L תל-זיתון
M עשר טחנות - היום אצטדיון רמת גן
N תל גריסה - היום גבעת נפוליאון רמת גן
O שבע טחנות
P תל קסילה
Q תל כודאדי
R גן מקורות הירקון
רשות נחל הירקון
Napoleon Hill, Ramat Gan

תל נפוליאון מרחוב רוקח ברמת גן צילם:David Shay

Telnapoleon 019

מראה כללי מהפסגה הדרומית של התל צפונה. ניתן להבחין בשקע האוכף שבמרכז התל ובפסגה הצפונית שלו בהמש צילם:ori~

Telnapoleon 013

שלט מידע אודות התל, מוסתר חלקית על ידי הצמחייה שלרגליו צילם:ori~

Telnapoleon 039

מדרגות סלע באפיק היורד ממרכז התל מזרחה. הסלע נחשף כתוצאה מהסחף צילם:ori~

תל נפוליאון הידוע גם כתל ג'רישה, תל גריסה או גבעת נפוליאון, הוא תל ארכאולוגי השוכן בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון. למעט בור של מערכת המים הכנענית, אין בתל ממצאים מיוחדים, אך נשקפת ממנו תצפית פנורמית לכל הכיוונים. שטחו של התל הוא כארבעים דונמים וצורתו כשל אוכף. הוא מתנשא לגובה של 38 מטרים מעל פני הים.

שמו של התל בעת העתיקה אינו ידוע, ומקורם של כינוייו הנוכחיים הם בשמו של הכפר הערבי ג'רישה ששכן ליד שבע טחנות, ובמחנה של צבא נפוליאון שקם על התל ולידו בעת המצור על יפו ב-1799 במהלך מסעו בארץ ישראל. בימי מלחמת העולם הראשונה, בלילה שבין ה-20 ל 21 בדצמבר 1917, אל מול התל, צלחה את הירקון חטיבה 155 מן הדיווזיה ה-52 הסקוטית של חיל המשלוח המצרי ונעה צפון מזרחה על הגדה הצפונית של הירקון לכיבוש העמדה הטורקית בחירבת הדרה, היא רמת החי"ל.

תולדת התל[]

במקום התגלו שרידיו של יישוב קטן ששכן על התל החל בשנת 2700 לפנה"ס לערך. היישוב התרחב באלף ה-2 לפנה"ס והגיע לשיאו במאה ה-18 ובמאה ה-17 לפנה"ס. תחילה לא היה היישוב מוקף בחומה, אך לאחר מכן בוצר בחומה משופעת וב"חלקלקה", בתצורה המאפיינת את ביצורי ה"היקסוס". החומה הייתה עשויה שכבות של כורכר, לבנים ואדמה כבושה, ורוחבה הגיע לשלושה מטרים. בתקופה זו שכן בעיר מבנה מונומנטלי ששימש כארמון והוקם בה מפעל מים. עם זאת, העיר חרבה באמצע המאה ה-16 לפנה"ס, במקביל לתחילת ההתפשטות ה[מצרית ב[ארץ ישראל.

Telnapoleon 017

הפיר של מערכת המים צילם:ori~

היישוב על התל התחדש ופרח בתקופת הברונזה המאוחרת (התקופה הכנענית המאוחרת), והוקף בביצורים. על התל זוהו מבנה מונומנטלי אשר שימש ככל הנראה כארמון, ורחבה רבועה ששימשה כשוק. במקום שכן מבנה גדול נוסף ששימושו המדויק טרם הוברר, אך מהממצאים שהתגלו על ריצפתו עולה כי נודעה לו חשיבות רבה. בעיר התגלו סממנים פלשתיים כקרמיקה פלשתית וסימנים לקשרי מסחר עם קפריסין ועם ערים מיקניות. עוד התגלו עדויות לקיומה של תעשיית מתכות מפותחת על התל.

במאה ה-12 לפנה"ס (תקופת הברזל) קם במורד הירקון, כשני קילומטרים מתל נפוליאון, ישוב פלישתי בתל קסילה, וזה היה ליישוב החשוב באזור. הפלשתים התיישבו גם בתל נפוליאון, אך הממצאים מתקופה זו מרוכזים רק בצד הדרומי ובצד הצפוני של התל, שתי הנקודות הגבוהות בתל. מסיבה זו הניחו החוקרים כי חלקו המרכזי של התל, בו חשופה השכבה הכנענית, שימש בתקופה הפלישתית כאזור חקלאי, אך ייתכן כי גם הוא היה נושב, אלא שהקרקע במקום נסחפה יחד עם השרידים. היישוב הפלישתי בתל חרב בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס במקביל ובדומה לחורבנו של היישוב הפלישתי בתל קסילה, ככל הנראה מידי של דוד המלך. במחצית השניה של המאה ה-10 לפנה"ס שכן בחלקו הדרומי של התל כפר חקלאי קטן בשטח של שני דונמים בלבד, וגם יישוב זה ששיוכו הלאומי אינו ודאי, חרב בשריפה. חלקו הצפוני של התל יושב שוב במאה ה-9 או ה-10 לתקופה קצרה.

חפירות וממצאים[]

התל נחקר על ידי אלעזר ליפא סוקניק וממשיכיו בין השנים 1927 ו-1951. בשנת 1976 התקיימה במקום עונת חפירה בודדת וחפירות נוספות התקיימו על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בין שנת 1978 ל-1995. במתחם נמצאו כלים באיכות גבוהה - כלי קדרות, צלחות, כדים, גרזן קרב, חרב וכיוצ"ב. עוד נמצאו שלדי תינוקות קבורים בכדי חרס, כבשן של בית היוצר, ובית קבורה ובו 18 חדרי קבורה עם כוכים בקירותיהם. התל ידוע גם בחרפושיות שהתגלו בו:

  • חרפושית מהמאה ה-15 לפנה"ס בקירוב - על בטנה חקוק קטע מתוך "ספר המתים" של המצרים הקדמונים:
"אוי לבי. אל נא תקום להעיד נגדי. אל נא תעורר כל התנגדות! אל נא תכריע את כף המאזנים לרעתי בפני השופט."
  • חרפושית משנת 1250 לפנה"ס בקירוב, שעל בטנה ציור של מלך מצרים כורע ומרים ידיו לפני אל בדמות קוף, הוא תות המצרי.

ראו גם[]

לקריאה נוספת[]

  • מ. וינשטין 'תולדות הסביבה' מתוך רמת-גן/ספר היובל 1921-1946, עורכים זיו-אב יצחק, חורגין יצחק, שמואלי ש, הוצאת המועצה המקומית רמת-גן, דפוס שהם, 1947, עמ' 17.

קישורים חיצוניים[]

הנוף מהתל[]

צילם:ori~

Advertisement