FANDOM


תפילה לשלום המדינה היא תפילה הנאמרת בשבתות ובחגים בבתי הכנסת בישראל ובתפוצות, שמתפלליהם נמנים עם החוגים הדתיים לאומיים. בתפילה מובעת בקשה להשראת הברכה על מדינת ישראל, לקיבוץ גלויות לתוכה ולסיוע מן השמים למנהיגי המדינה.

התפילה פורסמה לראשונה בעיתון "הצופה" מיום 20 בספטמבר 1948 ובעיתון "הארץ" יום לאחר מכן‏‏[1].

תפילה זו נתקנה בידי הרבנים הראשיים לישראל: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב הספרדי בן ציון עוזיאל. במשך שנים רבות היה מקובל להניח שהסופר ש"י עגנון הוא זה שכתב את התפילה, אך החוקר יואל רפל הפריך טענה זו‏‏[1], והוכיח כי עגנון נתבקש לסייע בכתיבתה בלבד‏‏[2], דבר שזכה לאישורו של חמדת עגנון, בנו של ש"י עגנון.

מדינת ישראל מכונה בתפילה "ראשית צמיחת גאולתנו". ביטוי זה, והסתייגות מן המדינה בכלל הם אחדות מן הסיבות בשלן אין מוכנים החרדים לומר את התפילה בבתי כנסיותיהם. למעשה, הפכה אמירת תפילה זו, ובמידה פחותה התפילה לשלום חיילי צה"ל, לאחד הסממנים המבדילים בין חרדים לדתיים-לאומיים.

זמן אמירת התפילה נקבע לשלב שבין סיום קריאת התורה וההפטרה להחזרת ספר התורה למקומו בארון הקודש, לפי מנהג קהילות אשכנז. ובבתי הכנסת הספרדיים ועדות מזרח מקובל לאומרה בשעת הוצאת ספר התורה, בנקודה זו בתפילה מקובל היה במשך דורות להוסיף ברכות שונות, ביניהן ברכה לשליט המדינה. אחרי קום המדינה היו שלצד התפילה לשלום המדינה קראו גם תפילה לשלום נשיא מדינת ישראל, אך הדבר כמעט אינו מקובל כיום.

לתפילה לשלום המדינה יש ניגון אופייני, ויש בתי כנסת אשר מקובל בהם לנגן אותה במועדים בצורה שונה וחגיגית. הקהל עומד במהלך הקראתה בידי החזן.

בתקופות שבהן שררה עוינות גדולה בין חוגים דתיים לאומיים ימניים לבין הממשלה, בעיקר בתקופה שמחתימת הסכם אוסלו ועד רצח יצחק רבין, היו שנמנעו מלומר את התפילה, או שערכו בה שינויים שהביעו את זעמם על הנהגת המדינה. מאז חתימת הסכמי אוסלו נוצרו יותר מ-60 נוסחים שונים לתפילה. ברבים מן הנוסחים שונו המלים "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך" למלים "העמד בראשה אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת ושונאי בצע ושלח אורך ואמיתך אליהם". בעקבות תוכנית ההתנתקות, ברבים מהיישובים הפסיקו לומר את התפילה כלל.

התפילה נכתבה בהשראתה של "תפילה לשלום המלכות" אותה היו אומרים בקהילות אירופה, ובה בקשות לשלום המלכות, המלך או הקיסר, יורש העצר, ומשפחתו הקרובה. ההמלצה להתפלל תפילה זו, מוזכרת במסכת אבות, פרק ג' משנה ב'.

נוסח התפילה עריכה

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךְ: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל,ד-ה). וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ. הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ: "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה". אָמֵן סֶלָה.

קישורים חיצונייםעריכה


הערות שוליים עריכה

  1. 1.0 1.1 יואל רפל, תפילה מיוחסת בת שישים, מקור ראשון ‏19.9.08‏19.9.08. ספר בנושא זה צפוי להתפרסם בידי רפל, ב-2008 או 2009.
  2. ‏מקור הטעות לדברי רפל, הוא דף עם נוסח התפילה בכתב ידו של עגנון. רפל מצא את הנוסח המקורי בכתב ידו של הרב הרצוג. עגנון עצמו מעולם לא טען כי הוא זה שכתב את התפילה, אך גם מעולם לא הכחיש זאת.‏

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית