Family Wiki
Register
Advertisement

תפילת מנחה היא תפילה הנאמר לאחר מחצית היום, לפי ההגדרה ההלכתית (להלן). תפילת מנחה היא אחת מבין שלוש התפילות: שחרית, מנחה וערבית


מקורה[]

היא נאמרת בין הערבים מועד הקרבת קורבן מנחה של בין הערבים. חז"ל אמרו כי יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר:

"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה
לִפְנוֹת עָרֶב".(בראשית כ"ד, ס"ג)

וּנְפַק יִצְחָק לְצַלָּאָה בְחַקְלָא"
(ויצא יצחק להתפלל בשדה). תרגום אונקלוס

"יצחק תיקן תפילת מנחה, שנאמר:
'ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב'.
ואין שירה אלא תפילה, שנאמר:
'תפילה לעני כי יעטוף
ולפני ה' ישפוך שיחו' (תהילים ק"ב, א')". (מסכת ברכות כ"ו ע"ב)

זמן מנחה[]

לפי תפילת_מנחה קישור לויקיפדיה


מנחה שמתפללים משש וחצי שעות זמניות ועד תשע וחצי שעות זמניות נקראת "מנחה גדולה", ואחרי כן נקראת "מנחה קטנה". בשולחן ערוך כתוב שיש להעדיף להתפלל מנחה קטנה, ורק בדיעבד להתפלל מנחה גדולה. ברם יש הפוסקים שגם לכתחילה מותר להתפלל מנחה גדולה (למשל הטור בסימן רל"ג אינו מחלק בין מנחה גדולה לקטנה וכנראה שדעתו שגם מנחה גדולה היא לכתחילה).

ברוב בתי הכנסת מתפללים מנחה לקראת שקיעת החמה בצמוד לערבית. במקומות עבודה רבים מתפללים מנחה גדולה בצמוד להפסקת צהריים. בישיבות נהוג להתפלל מנחה לאחר מנוחת הצהריים בסביבות השעה 15:30, אשר לפחות בחורף נמצא בתוך זמן מנחה קטנה.

היו שנהגו להתפלל מנחה פעמיים - מנחה גדולה בצהרים ומנחה קטנה לפנות ערב.[1]

סוף זמנה[]

סוף זמן מנחה נתון במחלוקת תנאים: לדעת רבי יהודה במסכת ברכות (פרק ד' משנה א) הזמן האחרון הוא סוף פלג המנחה שהוא שעה ורבע זמנית לפני השקיעה. לדעת חכמים, מותר להתפלל עד השקיעה ממש. להלכה פוסק התלמוד (דף כז עמוד א) שניתן לעשות כאחת השיטות, כלומר או כשיטת ר' יהודה או כשיטת חכמים. לדעת רוב הפוסקים כוונת התלמוד היא שאם התפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה יוצא אם כן שסובר כשיטת חכמים, ולכן אינו יכול להתפלל תפילת ערבית אלא לאחר צאת הכוכבים. אם התפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה הרי שמותר לו להתפלל תפילת ערבית לאחר פלג המנחה. ברם בבית יוסף בסימן רל"ג נכתב שנהגו להקל ולהתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים גם אם התפלל תפילת מנחה לאחר פלג המנחה.

בדיעבד לדעת רוב הפוסקים אם לא התפלל עד השקיעה ניתן בדיעבד להתפלל בזמן "בין השמשות" שהוא הזמן בין השקיעה לצאת הכוכבים, שכן בהלכה זמן זה נחשב כ"ספק יום ספק לילה", ולכן בדברים שהם מדרבנן מקילים בו ("ספק דרבנן לקולא") ובדברים מן התורה מחמירים ("ספק דאורייתא לחומרא"). כיוון שתפילת מנחה היא מדרבנן, ניתן להקל בה ולהתפלל גם בזמן בין השמשות.


קדושה בקול רם[]

(מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין)

כתב רבינו אפרים בשם רב האי גאון:

אם הצבור בא בבית הכנסת סמוך לערב, והשעה דחוקה מאד להתפלל שמונה עשרה בלחש וע"י ש"ץ בקול רם, אז יתפללו כולם בלחש, ואח"כ יורד הש"ץ לפני התיבה ואומר ברכת מגן ומחיה המתים ועונין קדושה, ומסיים "האל הקדוש" ואומר קדיש (תניא סי' ח').

מנהגנו שהש"ץ אומר שלוש ברכות הראשונות וקדושה, ומסיים "האל הקדוש", ואח"כ מתפללים הצבור בלחש, ואחר שמונה עשרה אומר הש"ץ קדיש. וביום שאומרים תחנון יפלו על פניהם לפני קדיש (כלבו סי' כ"ז).

מנחה בשבת ויום טוב במנחה בשבת ויום טוב אומרים "ובא לציון" אחר "אשרי" מפני שלא אמרו אותו בשחרית משום טורח הצבור.

ואומרים "ואני תפילתי". וקורין הפרשה הראשונה מהסדרא של השבוע שלאחריה. הברכה האמצעית בתפילה היא "אתה אחד ושמך אחד". ואחר התפילה אומרים "צדקתך צדק" (עי' או"ח סי' רצ"ב).

בחול רגילים שלא להפסיק בין מנחה למעריב מפני טורח הצבור, אבל בשלוש רגלים מפסיקין בין מנחה למעריב, לפי ששתי קדושות הן ואין יום טוב מכין לחברו. אמנם מהרי"ל היה נוהג במגנצא גם בשלוש רגלים שלא להפסיק בין יום טוב ראשון לשני, אך במוצאי יום טוב לחוה"מ או לחול מפסיקים כמו בכל מוצאי שבת (מנהגי מהרי"ל הל' תפילה).

בתענית צבור במנחה קורין "ויחל".

אין ערוך לו[]

על מעלת מתפללי המנחה מובא הסיפור החסידי הבא:

לעיר מגוריו של הבעש"ט, למז'יבוז', בא דרשן, מן הדרשנים שבימים ההם, שהיו רגילים לדבר סרה בעם ולחטט בחטאיו. בשבת לפני תפילת "מנחה" עלה הדרשן על הבימה, הלשין וקיטרג על יהודים, הוכיחם על העבירות ודן אותם ברותחים. חלק מן השומעים, ביודעם שאין דעת הבעש"ט נוחה מאותם דרשנים-מוכיחים, יצאו את בית-המדרש תוך כדי דרשתו של המגיד. רגז הדרשן על אלה שעזבוהו ולמחרת בא אל הבעש"ט בטרוניה.

הבעש"ט, שדיבורו היה תמיד בנחת, הגיב הפעם בחימה ואמר: "אתה תדבר סרה בישראל? ביהודים תטיל דופי? דע, שאם רוכל פשוט מישראל מתרוצץ במשך כל היום בשוק, ולעת ערב נחרד ואמר: אוי לי, כבר עבר זמן "מנחה" ועדיין לא התפללתי! והוא נחפז אל אחד הבתים ומתפלל תפילה חטופה, אפילו אינו יודע כלל מה שמדבר-שרפים ואופנים מזדעזעים מזו התפילה".


מקור: איציק מאנגער :"עקידת איציק"

עוד על כך במאמרה של שפר אסתי תפילת מהחה

הערות שוליים[]

  1. י"מ תא-שמע, "ממנהגי תפילת המנחה של חול ושל שבת", מנהג אשכנז הקדמון, ירושלים תש"ן, עמ' 186-200



חיי הקהילה היהודית[]

260px-Star of David svg
Advertisement