FANDOM


כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

- הבאתי רק פחות מעשר תמונות לצרכי המחשה - בסרטון ניתן לצפות בתמונות רבות, אשר ליוו את ההרצאה.
פרופ' קדר - תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל-0-1

פרופ' קדר - תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל-0-1

פרופ' קדר - תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל - ההרצאה מתחילה בדקה ה16:39 - 17 ביוני 2007 האוניברסיטה העברית

תצלומי אוויר כמקור להיסטוריה של ארץ-ישראל הוא שמה של הרצאתו של פרופ' בנימין זאב קדר - הוא סגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, יו"ר מועצת רשות העתיקות ופרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית.

ההרצאה היא מתוך סדרת הרצאות מדוע תשס"ז - סדרת הרצאות בין-תחומית לקהל הרחב בה טובי אנשי האקדמיה חולקים את מחקריהם החדשניים עם הקהל שוחר הדעת.

ארץ ישראל צולמה מן האוויר אלפי פעמים בימי מלחה"ע הראשונה וחלק מן התצלומים נשתמרו בארכיונים במינכן, קאנברה, ירושלים ולונדון. בהרצאה יוצגו תצלומים אלה מול תצלומים דומים במיקום ובזווית הצילום שצולמו בנקודות זמן מאוחרות יותר. סדרות התצלומים האלה פותחות דרך חדשה וישירה לבחינת ההיסטוריה של ארץ-ישראל בשמונים השנים האחרונות.

סדרות תצלומי אוויר כמקור היסטוריעריכה

(מהויקיפדיה העברית) מקור חשוב למימצאים הובאו בספרו: מבט ועוד מבט על ארץ-ישראל. תצלומי אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו ספרו זה של קדר ראה אור ב- 1991 בהוצאת יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון. כאן מוצעת דרך חדשה להסתכלות בתולדות הארץ במאה ה-20. סדרת תצלומי-אוויר של תא שטח מוגדר, אשר צולמו בתאריכים שונים, מאפשרת לעקוב אחרי השינויים הפיזיים שחלו באותו תא שטח לאורך זמן: תהליכי בנייה והרס, שינוי בשימושי קרקע, המשכיות וחידושים במערך הדרכים, ועוד. במילים אחרות, סדרות תצלומי-האוויר מהוות מקור היסטורי חשוב ביותר, שהאובייקטיביות שלו יוצאת דופן. מכיוון שהצילום האווירי של ארץ ישראל החל כבר בימי מלחמת העולם הראשונה, מאפשרות סדרות תצלומי-האוויר לעקוב אחר התפתחותם הפיזית של כפרים יהודים וערבים רבים, ושל כל ערי הארץ - מבאר שבע עד צפת - שהיו קיימות בימי מלחמת העולם הראשונה. תצלום אווירי מוקדם יכול גם לגלות שרידים קדומים שנעלמו במרוצת הזמן: למשל, תצלום אווירי של מרחביה משנת 1918 מראה בבירור את מיתארו של המבצר הצלבני La Fève שהיום מכוסה על ידי בתיו ודשאיו של הקיבוץ.

בעוד שבספר משנת 1991 הוצגו תצלומי אוויר משתי נקודות זמן, הרי שבגרסה האנגלית המורחבת והמעודכנת, The Changing Land between the Jordan and the Sea , שהופיע בשנת 1999, מופיעים תצלומי אוויר של אותו תא שטח בארבע נקודות זמן: 1917 - 1918; סביב 1948; סביב 1967; ובשנות ה-90.

מה ניתן ללמוד מצילום אווירעריכה

המרצה החל בסיפור אישי, כאשר למד בגימנסיה בתל אביב הוא התעניין בשאלה האם תל-אביב נבנתה על חולות - לפי התמונה המפורסמת משנת יסוד תל אביב - למטה מימין. הסתבר לו בעקבות מציאת ספר צילומי אויר של טייסת גרמנית ממלחמת העולם הראשונה משנת 1925 , כי רק התחום הקרוב לשכונת אחוזת בית נבנה על חולות, מסביב היו פרדסים ומטעים - למטה משמאל.

שאלת "הנארטיב" ההיסטוריעריכה

מכאן, עבר פרופ' קדר לשאלה היסטורית:

  • האם ארץ ישראל היתה שממה לפי הדעה הרווחת בקרב היישוב היהודי בארץ-ישראל
  • לפי הערבית, הארץ פרחה, וההתישבות הציונית השתלטה על האדמה.

והוא הביא שלוש דוגמאות (משנת 1917):

הוא סיכם מציטוט של הסופר אחד-העם, בביקורו בארץ ישראל בשנת 1891.

רגילים אנו להאמין בחו"ל, כי ארץ ישראל היא עתה כמעט כולה שוממה, מדבר לא זרוע, וכל הרוצה לקנות בה קרקעות יבוא ויקנה כחפץ לבו. אבל באמת אין הדבר כן. בכל הארץ קשה למצוא שדות-זרע אשר לא יזרעו; רק שדות-חול או הרי-אבן, שאינם ראויים אלא לנטיעות, וגם זה אחר עבודה רבה והוצאות גדולות לנקותם ולהכשירם לכך, - רק אלה אינם נעבדים, מפני שאין הערביים אוהבים לטרוח הרבה בהווה בשביל עתיד רחוק. ועל כן לא בכל יום אפשר למצוא אדמה טובה למקנה. לא לבד האיכרים, כי אם גם בעלי אחוזות גדולות אינם מוכרים בנקל אדמה טובה שאין בה כל מגרעת. רבים מאחינו שבאו לקנות קרקע, יושבים בארץ זה ירחים אחדים וכבר תרו אותה לארכה ולרחבה, ואת אשר הם מבקשים עוד לא מצאו.
– אמת מארץ ישראל - המאמר במלואו

בהמשך ההרצאה הוא הדגים את מצבה של ארץ ישראל בתמונות מאזורי הארץ השונים:ירושלים (ימין משה ולימים - תלפיות) נחל אלכסנדר, טנטורה, חדרה, עמק יזרעאל, חיפה, הכפרים הערביים אשדיד ותל אל סוופיר אל שרקיה (שפיר) הדרך מעזה לבאר שבע וכמובן שוב גוש דן.

ומסכם: הצילומים מראים כי לכל אחד מן הנארטיבים יש על מה להסתמך.

השימוש בסדרת צילומיםעריכה

פרופ' קדר המשיך את הרצאתו בתיאור השימוש בסדרת צילומים. כפי שהראה לעיל, לרשותו צילומים מימי מלחמת העולם הראשונה ומהיום. אך גם היו ברשותו מקורות נוספים: חיל האויר הבריטי 1944-1945 (שרובם עדיין חסויים) ושל צוות ישראלי-הולנדי של מדינת ישראל בשנת 1949.

הצילומים האלה מאפשרים להבחין בשינויים הפיזיים שחלו במשך השנים הישובים היהודיים לישובים הערבים. השוואת הצילומים משנת 1917 והיום של המושבות: ראשון לציון, רחובות, חדרה, הרצליה-מערב וכפר סבא. הוא הצביע על כך שבמקום בתים קטים עם גגות רעפים יש מבנים רבי-קומות, המתאר של היושב נשאר אותו דבר אך הדרכים הפכו לכבישים והשבילים לרחובות. כן ניתן להבחין בשינוי הייעור בדרך לירושלים. מעניין במיוחד תיאור ההתפתחות צפון תל-אביב שהוצג בארבע צילומים: 1917 (שכונת סומייל הערבית) , 1945, 1949 והיום (רחוב ארלוזורוב).
ראשון לציון - ראו הריבוע במרכז נשאר ללא שינוי גן רוטשילד


תצלומי-אוויר של מעופפי מלחמת- העולם הראשונה בארץ ישראלעריכה

Afula1

שדה התעופה הגרמני בעפולה - למעשה במרחביה - ראו מבנה חצר הקאופרציה - הכיתוב המקורי: Deutscher Flugplatz bei Afule
המקור: הארכיון הבווארי

מתוך מאמרו של דב גביש תצלומי-אוויר של מעופפי מלחמת- העולם הראשונה בארץ ישראל - אתר יד יצחק-בן צבי - פרקים מתוך מחקר על תולדות הצילום האווירי בארץ.

בעלונים קודמים הבאתי צילומי אויר של "המעופפים" - על אזור ירושלים וחברון. המאמר של דב גביש מביא, בין השאר, את סיפורה של הטייסת. היא מוקמה ב[חצר הקאופרציה במרחביה] בלב עמק ישראל, במנה שקיים בה עד היום ובו גם מצויים צילומים נבחרים שלה.

המטה הגרמני העמיד לרשות המפקדה בארץ ישראל מספר גדול של אווירונים , מהם 56 ב- 4 טייסות באוואריות: 304 , 303 , 302 , 301 , שהגיעו לארץ בחודש אוקטובר 1917 . טייסת 304 היא הידועה לנו ביותר הודות לתצלומיה ששרדו בחלקם עד היום, והם - הם המכונים בפי הרבים : "התצלומים הגרמניים".

ולסיכום - ב- 27 באפריל 1918 חגגה טייסת 304 את צילום האלף שלה, כשהאווירה מעידה על תנאי הלחימה והקיום הקשים . תנועות הצבא התורכי דרך עפולה, ריבוי הפונים אל תחנת העזרה הרפואית, מחסור במים ומזק לא סייעו לתחושת הבטחון העצמי והעידו שגורל המלחמה פונה נגדם. ואמנם לאחר שבועות מעטים של רגיעה יחסית, גבר הלחץ האווירי הבריטי שהגיע לשיאו בספטמבר 1918 . אם ביוני הופיעו עדיין כ- 100 אווירונים גרמניים בשבוע אחד מעל לקווי הבריטים, הרי באוגוסט פעלו בממוצע שבועי לא יותר מ- 18 אווירונים . האוויריה הגרמנית הלכה ודעכה ובשמונת השבועות שלפני ה- 19 בספטמבר פגעו האוסטרלים ב- 15 אווירונים . מיולי ועד אוקטובר היו לאוסטרלים כ -700 שעות טיסה בממוצע לחודש, ובהן 157 גיחות- סיור ותצפיות אסטראטגיות, 77 גיחות-צילום ו-150 משימות-הפצצה-ותקיפה . האוסטרלים סיפקו תצלומי-אוויר עדכניים של כל אירועי החזית למודיעין וליחידות-המיפוי, אשר בינתיים הוקמו בנפרד בכל אחד משני המחנות הבריטיים, קורפוס 20 וקורפוס 21 . ואמנם לפי מניינם המדויק של הבריטים צולמו בסך-הכול מ- 1 בינואר 1918 ועד לתום הקרבות- 15,690 תצלומים , יבול עשיר ללא כל ספק .

כנגד היבול העשיר הזה , כשמלאכת הצילום מן האוויר היתה בשיאה , קרסה טייסת 304 , מרוטה ופגועה , וב- 1 בספטמבר , לפי תיאורו של פון-ואלדנפלם , נאלצה להשבית אח טיסותיה בשל מחסור בציוד ובכוח -אדם, אף-על- פי-כן עמדו לה הכוח וההתמדה להמשיך ולצלם באותן ההזדמנויות שניתן לה להמריא . אולי סמלי הדבר, שצילומיה האחרונים היו ברובם של ירושלים וסביבתה , עד שהפסיקה לצלם לחלוטין ב- 15 בספטמבר , כאשר באמתחתה כשלושת אלפי צילומים .