מעובד מתוך הויקיפדיה העברית הוא הפרק על תקופת הברזל בערך על ארץ_ישראל_בעת_העתיקה 
תקופת הברזל בארץ ישראל זמנה הוא בין השנים: 1150 (בקירוב) - 586 (חורבן בית ראשון) לפנה"ס. תקופה זו מתחלקת לשתיים: תקופת הברזל I בין 1150 לבין 1000 לפני הספירה. תקופת הברזל II בין 1000 ל-586 לפני הספירה.
תחילת התקופה עומדת בסימן ירידת קרנן של המעצמות הגדולות מתקופת הברונזה המאוחרת: המצרית, חתית והמיקנית. וכניסתם של עמים חדשים, תרבויות חדשות וממלכות קטנות חדשות בתוך ארץ ישראל ובהן כמובן עם ישראל וגם הפלשתים ("גויי הים").ארץ ישראל הייתה ללא שליט וחולק רובו בין ישראל הפלשתים והכנענים שישבו בה עוד קודם. שם נוסף לתקופה זו הוא "התקופה הישראלית".
חלקה השני של התקופה עומד בסימן עלייתה של אשור, פחד מפני כיבוש, חורבן בית ראשון בידי בבל שהתחזקה והפכה לאימפריה של אותם זמנים וסופה בגלות בבל
היישוב[]
היישוב העירוני מתפתח והאוכלוסייה גדלה, יישובים מרכזיים מגיעים אף למאות דונמים, אך ישנם הבדלים מהותיים בין היישוב היהודי ליישוב הפלשתי בתקופה זו.
בני ישראל עוברים בתקופה זו זו התפתחות מרחיקת לכת. עם הכניסה לארץ העם מתפזר בין נחלאות שבטי ישראל: כל שבט ישב בנחלה משלו וקבע את כלליו שלו, והשולטים בשבט היו המשפחות החזקות. לערים לא הייתה משמעות מיוחדת. במקרה של חילוקי דעות בין השבטים מי שפתר אותם היו השופטים בארץ ישראל. באותה תקופה הערים לא היו מבוצרות, או שהיו מבוצרות בצורה דלה מחוסר ידע וכוח אדם (עבדים) לבנייה.
עם בחירת שאול המלך על-ידי שמואל הנביא החלה תקופת המלוכה. מלכות ישראל התחזקה בימי דוד המלך ושלמה המלך. כך נוצרה לזיקה ממלכתית בעם במקום הזיקה השבטית הקודמת. כמו כן מוקמות ערים ומחוזקים ביצורים, במיוחד לנוכח התחזקות אשור.
לקראת סופה של התקופה יש סימנים של חורבן ברוטאלי, במיוחד של ישובי יהודה. חורבן זה בא במסעות השונים שערכו מלכי אשור לממלכות ישראל, יהודה והפלשתים, וכן חורבן בית ראשון בידי בבל.
ערים מרכזיות:ירושלים, חצור, גזר ובית שאן.
במקביל התקיים בתקופה זו גם יישוב הפלשתי. הוא אימץ את תרבותם של ערי כנען ובה שליט לכול עיר, כאשר בערים הפלשתיות לשליט אופי צבאי מובהק, ובריתות בין ערים. הערים היו מבוצרות היטב בחומות לבנים ששוקמו מתקופת הברונזה המאוחרת (3-6 מ' עובי). היה צבא סדיר לכול עיר.
ערים מרכזיות: אשקלון , אשדוד , עקרון, גת ועזה.
ממצאים[]
מטמון של 26 ק"ג תכשיטים וחלקי מטילים מכסף בתוך חמישה פחי חרס נתגלה באשתמוע מדרום לחברון. עד היום לא ברור בדיוק מה מקורו, מה הייתה מטרתו ולמה החביאו אותו. יש שניסו לשייך אותו למשלוח מדוד לזקני יהודה (שמואל א', ל', כ"ו – כ"ח) אך המטמון הוכח כבעל תאריכים מעט מאוחרים יותר.
הרצאה: ד"ר אסף אברהם: 'מבט מחודש' על הנוף האדריכלי בתקופת המקרא[]
ד"ר אסף אברהם: 'מבט מחודש' על הנוף האדריכלי בתקופת המקרא - "מצפה המשואות" ו-המכון למורשת ירושלים וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד" (במדבר יג, כח) "מצפה המשואות" ו-המכון למורשת ירושלים מבית 'עמיתים לטיולים' 'מבט מחודש' על הנוף האדריכלי בתקופת המקרא הרצאה מאת הארכיאולוג ד"ר אסף אברהם - אוניברסיטת בר-אילן, חוקר שיטות הבניה בתקופת הברונזה והברזל בא"י.
ההרצאה ב'זום' תתקיים בע"ה ביום שלישי כה' אב תשפ"א (3.8.21) החל מ 20:00 ניתן להיכנס לקישור וב 20:30 תתחיל ההרצאה והמצגת ולאחריה דיון ושאלות.
כיצד נראו בתי המגורים, המגדלים והחומות בתקופת המקרא? מה בין השחזורים שאנו מכירים לבין המציאות הקדומה? מחקר ארכיאולוגי-הנדסי חדשני חושף פרטים רבים על שיטות הבניה בתקופת המקרא ומאפשר הצצה נועזת אל נוף העבר