Fandom

Ventura Daniel Wiki

תשעה באב

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי. אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי .

Roberts Siege and Destruction of Jerusalem.jpg

"חורבן בית שני", בציורו של דייוויד רוברטס, מ-1850 - ויקישיתוף


המפה נטענת...

תשעה באב הוא אחד מארבעת התעניות שעם ישראל קבל על עצמו על חורבן הבית: הראשון והשני. שריד מחומת הר הבית, עליו הוקם בית המקדש הוא הכותל המערבי (ראו למעלה במפה).


מקורותעריכה

חורבן הבית הראשוןעריכה

ראו ערך מורחב:בית המקדש הראשון

על כיבוש ירושלים כתוב בספר מלכים:"וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם, וַיִּחַן עָלֶיהָ; וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק, סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר, בַּמָּצוֹר, עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר; וְלֹא-הָיָה לֶחֶם, לְעַם הָאָרֶץ. וַתִּבָּקַע הָעִיר, וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַלַּיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ, וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר, סָבִיב; וַיֵּלֶךְ, דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. וַיִּרְדְּפוּ חֵיל-כַּשְׂדִּים אַחַר הַמֶּלֶךְ, וַיַּשִּׂגוּ אֹתוֹ בְּעַרְבוֹת יְרֵחוֹ; וְכָל-חֵילוֹ--נָפֹצוּ, מֵעָלָיו. וַיִּתְפְּשׂוּ, אֶת-הַמֶּלֶךְ, וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל-מֶלֶךְ בָּבֶל, רִבְלָתָה; וַיְדַבְּרוּ אִתּוֹ, מִשְׁפָּט. וְאֶת-בְּנֵי, צִדְקִיָּהוּ, שָׁחֲטוּ, לְעֵינָיו; וְאֶת-עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ, עִוֵּר, וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם, וַיְבִאֵהוּ בָּבֶל. (ב',כ"ה,א'-ז')

רק אחרי עשר שנים, נחרב הבית ועם ישראל הוגלה לבבל, לפי האמור במקרא:"וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ--הִיא שְׁנַת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל: בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, עֶבֶד מֶלֶךְ-בָּבֶל--יְרוּשָׁלִָם. וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-יְהוָה, וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-בֵּית גָּדוֹל, שָׂרַף בָּאֵשׁ. וְאֶת-חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם, סָבִיב--נָתְצוּ כָּל-חֵיל כַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר רַב-טַבָּחִים. וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר, וְאֶת-הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל-הַמֶּלֶךְ בָּבֶל, וְאֵת, יֶתֶר הֶהָמוֹן--הֶגְלָה, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים. וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ, הִשְׁאִיר רַב-טַבָּחִים, לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים.(שם,'-י"ב)

כעבור חודשים אחדים, ירדו שארית העם למצרים, בעקבות רצח גדליהו:"וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶּן-אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ, וַיָּמֹת; וְאֶת-הַיְּהוּדִים, וְאֶת-הַכַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ, בַּמִּצְפָּה. כו וַיָּקֻמוּ כָל-הָעָם מִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל, וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים, וַיָּבֹאוּ, מִצְרָיִם: כִּי יָרְאוּ, מִפְּנֵי כַשְׂדִּים. (שם, כ"ה-כ"ו). ובך הסתיים היישוב היהודי בארץ ישראל ועל כך אנו צמים בצום גדליהו.


על כל הצומות כותבת המשנה במסכת תענית :"חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמישה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז--נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל; בתשעה באב--נגזר על אבותינו שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה, ובשנייה, ונלכדה בית תור, ונחרשה העיר. משנכנס אב, ממעטין בשמחה. [ז] שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה--אסורים מלספר, ומלכבס; ובחמישי, מותרין מפני כבוד השבת. ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר, ולא ישתה יין; רבן שמעון בן גמליאל אומר, ישנה. רבי יהודה מחייב בכפיית המיטה, ולא הודו לו חכמים (ד',ו')

אקטואליהעריכה

נדב שרגאי במאמרו בעיתון הארץ בתשעה באב תשס"ט כתב קומו ונעלה ציון כיצד יש לזכור לתעמיד "במרכז היום הזה לא רק את אובדן המקדש והווייתו, אלא בעיקר את אובדן הריבונות והחירות היהודית ואת תחילת תקופת הגלות הארוכה. אלמלא הגלות הזאת, שבה הורחקנו מעל אדמתנו, גלינו מארצנו, נרדפנו, דוכאנו ונרצחנו, היתה ההיסטוריה שלנו כעם יכולה להיות שונה לגמרי.

ברל כצנלסון אמר פעם, כי "אלמלא ידע ישראל להתאבל במשך דורות על חורבנו... לא היו קמים לנו לא הס, ולא פינסקר, לא הרצל ולא נורדוי... יהודה הלוי לא היה יכול ליצור את ?ציון הלא תשאלי', וביאליק לא היה יכול ליצור את מגילת האש". חיים ארלוזורוב, מהבולטים שבמנהיגי תנועת הפועלים, הגדיר בתחילת המאה שעברה את ט' באב כ"יום האבל הגדול ביותר של האומה. יום אזכרת הנשמות של גורלו".

הרבי מקוצק היכה פעם על חטא בבכי לפני חסידיו. הוא סיפר להם איך יוהרה השתלטה עליו, ובהיותו ילד בן עשר - לאחר שבית משפחתו עלה באש וכל רכושה אבד - ניחם את אמו הדומעת והבטיח לה, שכאשר יגדל יכתוב מגילת יוחסין חדשה, שתתחיל בו, במקום זו שכילתה האש. רבים מדי מתייחסים להר הבית כדרך שהתייחס מנחם מנדל הקטן (לימים הרבי מקוצק) למגילת היוחסין של משפחתו וסבורים, כי ניתן לדלג על הר הבית ולכתוב מחדש את מגילת היוחסין של העם היהודי בלעדיו.

לצד מגילת איכה והקינות המסורתיות הגיע הזמן ל"קומו ונעלה ציון", קומו ונעלה אל הר הבית. במגבלות ההלכה והוראות המשטרה, ולא כפרובוקציה או הפגנה.


מתוך עלון "שלום לעם"עריכה

צום תשעה באב, שיחול ביום שלישי השבוע, הוא היום הכואב והקשה ביותר בלוח השנה היהודי. אפשר לכנות אותו 'יום אבל לאומי' והוא מהווה את שיא ימי האבלות של 'בין המצרים'.

על מה בדיוק אנחנו מתאבלים?עריכה

Tisha beav.jpg

הכותל המערבי

מאת יוסף רזניק על מה בדיוק אנחנו מתאבלים? האירועים הבולטים הם כמובן חורבן שני בתי המקדש, ששניהם אירעו ביום ט' בחודש אב, בהפרש של כ-490 שנה. בית המקדש הראשון נשרף על ידי הבבלים, ובכך נפסקה מלכות צאצאי דוד ושלמה. ואילו בית המקדש השני נחרב על ידי הרומאים, וחורבן זה גרם להתפזרותו של עם ישראל בכל העולם. בשני החורבנות נהרגו רבבות יהודים.

האם נכון שהתאריך הזה 'מועד לפורענות' וקרו בו עוד כמה אירועים קשים בתולדות ישראל?

אכן, בתשעה באב אירעו עוד כמה אירועים קשים, שהראשון בהם היה חטא המרגלים. כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, משה רבנו שלח אנשים לראות את ארץ ישראל, והם הוציאו דיבה על הארץ ואמרו שאי אפשר יהיה לכבוש אותה. הדבר גרם לכל העם לבכות ולרצות לחזור למצרים, ולא סמכו על הבטחת ה' שייתן להם את הארץ. בגלל החטא הזה, שאירע כאמור בתשעה באב, הלכו בני ישראל במדבר עוד ארבעים שנה, כל הדור ההוא מת במדבר ורק בניהם נכנסו לארץ. חז'ל אומרים שחטא המרגלים הוא למעשה השורש לכל הפורענויות שהיו אחר כך ביום זה.

חורבן ביתר - בתשעה באב, כשבעים שנה לאחר חורבן הבית, נחרבה העיר ביתר, שהייתה המעוז האחרון של לוחמי מרד בר כוכבא. הרומאים עשו בעיר טבח נורא, ובכך אבדה התקווה האחרונה לעצמאות יהודית למשך 1800 השנים הבאות. בעקבות המרד, הרומאים גם הרסו לגמרי וחרשו את ירושלים, אסרו על יהודים להיכנס אליה, ושינו את שמה של ארץ ישראל ל'פלסטינה'.

במשך הדורות אירעו עוד דברים קשים בתשעה באב, כמו גירוש ספרד ועוד, ויום זה הפך לסמל לכל צרותיו של עם ישראל.

מדוע אנו מתאבלים על דברים שהיו לפני כל כך הרבה שנים?

האבלות איננה רק על מה שהיה, אלא גם על מה שחסר לנו עכשיו: הקשר הישיר עם ה' שהיה בבית המקדש, הנבואה, הסנהדרין ומלכות בית דוד, הם בעלי משמעות עצומה לחיינו, ואובדנם הוא המקור לכל הצרות הגשמיות והרוחניות שמהן אנו סובלים עד היום. האבלות גם מעוררת אותנו לחזור בתשובה ולתקן את הסיבות שגרמו לחורבן.

מסופר שהקיסר הצרפתי נפוליאון ראה פעם יהודים בוכים בתשעה באב. לשאלתו על מה הם בוכים, אמרו לו שהם בוכים על בית המקדש שנחרב לפני 1800 שנה. נפוליאון התפעל מאוד ואמר: 'אומה שזוכרת במשך זמן רב כל כך את מה שאבד לה - מובטח לה שתקבל אותו בחזרה'.

מי מפחד ממשיח צדקנועריכה

(מתוך שיח לעם לפרשת ואתחנן תשע"א)

מאת: הרב יעקב הלוי פילבר

How was efraid from Masiach.jpg

הרב יעקב הלוי פילבר - מי מפחד ממשיח צדקנו


מהם דיני הצום והאבלות?עריכה

צום תשעה באב מתחיל בערב של מוצאי ח' באב (השנה: יום שני בערב), ומסתיים לאחר יממה (השנה: ביום שלישי בערב). אסור לאכול, לשתות, להתרחץ, לסוך את הגוף בשמן ולנעול נעלי עור - ולמעשה כל דבר שמביא שמחה ותענוג - כדי שהלב יהיה פנוי לחוש את צער החורבן. מסיבה זו אסור בתשעה באב גם ללמוד תורה, כיון שדברי תורה משמחים את הלב. מותר ללמוד ביום הצום רק דברי פורענות וחורבן, כמו מגילת איכה, ספר איוב, פרקי נבואות החורבן שבספר ירמיהו וכדומה. במשך הצום אין אומרים 'שלום' איש לרעהו, ועד חצות היום לא יושבים על כסאות אלא על הרצפה או על שרפרף נמוך. בבית הכנסת נוהגים להחשיך חלק מהאורות ומסירים את הפרוכת מארון הקודש. בתפילה קוראים את מגילת 'איכה' ופיוטים של קינה על החורבן.

בתשעה באב מותר לעשות מלאכה, אך נהגו להימנע מעשיית דברים שמסיחים את הדעת מהאבלות. יש הנוהגים ביום זה לקרוא ספרים שמתארים את צרות ישראל בגלות.

יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה השלמה, ולהתקיימות דברי הנביא (זכריה ח, י'ט): 'כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (=י'ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (=תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' תשרי, 'צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (=עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים'.

לקט מהגניזה הקהיריתעריכה

המקור



ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית