Fandom

Ventura Daniel Wiki

Jericho

7,306דפים באתר זה
Add New Page
הערות0 Share

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

סיור מודרך ביריחו-פרק 108:28

סיור מודרך ביריחו-פרק 1

Shalom al Israel שלום על ישראל02:55

Shalom al Israel שלום על ישראל

סיור מודרך ביריחו-פרק 209:48

סיור מודרך ביריחו-פרק 2

' השיר שלום על ישראל

סיור מודרך ביריחו - בבית הכנסת שלום על ישראל. ..

(מעובד מתוך הערך בויקיפדיה העברית)

Entering jericho south.jpg

מבט על יריחו - 2005 - צילם:Bantosh ויקישיתוף

Map of Jericho in 14c Farhi Bible by Elisha ben Avraham Crescas.jpg

מפת יריחו מהמאה ה-14

Jean Fouquet 001.jpg

הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet

יְרִיחוֹ, המכונה גם "עיר התמרים" [1] היא עיר השוכנת בבקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח, 250 מטר מתחת לגובה פני הים. יריחו היא אחת הערים הקדומות ביותר בעולם, והיא העיר הנמוכה ביותר בעולם.

היא נמצאת היום (2011) בשליטת רשות הפלסטינית והכניסה לתושבי ישראל אינה חופשית.

יריחו העתיקהעריכה

יריחו היא נווה מדבר גדול באזור צחיח שכמעט ולא יורדים בו גשמים. העיר שימשה מקום יישוב לאורך השנים בזכות המעיינות הסמוכים לה. העיר שואבת את מימיה משני מקורות: ממעיין אלישע (עין א-סולטאן) וממעיין נערן, הנמצא במרחק של כ-3 ק"מ מצפון מערב למעיין אלישע.

כבר בעידן פרהיסטורי ישנן עדויות על התיישבויות אנושיות באזור. מעדויות מתקופת האבן החדשה עולה שבאזור התקיימו תרבויות חקלאיות לצד תרבויות של ציידים-לקטים. לפי הממצאים היה ביריחו יישוב מוקף חומה כבר לפני 12,000 שנים. היישוב התפרס ככל הנראה על שטח של 40 דונם, שבו נבנו בתים מעוגלים בקוטר של עד חמישה מטרים. החומה הייתה בגובה של ארבעה מטרים ולאורכה היה מבנה, ככל הנראה מגדל שמירה, בגובה של 8.5 מטרים. מסביב לחומה היה חפיר - תעלה גדולה. כאשר הייתה סכנה היו מזרימים מים לתעלה, שהקשתה על האויב להסתער על החומה ולכבוש את העיר.

היישוב הנאוליתי ביריחו התקיים במשך מאות שנים, שבמהלכן נבנו בניינים רבים וחומות נוספות. יריחו היא העיר העתיקה ביותר בעולם.

בתקופה הכנענית הייתה ליריחו חשיבות כלכלית וצבאית. יתרונה הגדול היה בהיותה שוכנת על מעברות הירדן - סוחרים שעברו דרך מעברות הירדן נכנסו גם ליריחו. גם מבחינה צבאית היה בכך יתרון, מפני שהאויב היה חייב לעבור דרך מעברות הירדן כדי להגיע ליריחו וגם כדי לעבור לערים אחרות.

יריחו במקראעריכה

על פי המסופר בספר יהושע הייתה יריחו העיר הראשונה שכבשו בני ישראל בכניסתם לארץ ישראל. רחב הזונה תושבת יריחו, סייעה להם כאשר הסתירה את המרגלים ששלח יהושע בביתה.

על כיבוש העיר מסופר שהיה בדרך נס. בני ישראל סבבו את חומת העיר הבצורה פעם אחת ביום במשך שבוע, כאשר בראשם הולכים שבעה כהנים ביחד עם ארון הברית, וביום השביעי הקיפו שבע פעמים, תקעו בשופרות והריעו, ואז נפלה החומה והם פרצו לתוך העיר.

יהושע בן נון השביע את העם לבל יבנו מחדש את העיר והטיל עונש שמימי על מי שיעשה כן. "אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" (שם ו' 26). על פי הרמב"ם חרם זה נעשה במטרה להשאיר את יריחו בחורבנה, שכל העובר שם יראה כי חומותיה שקעו באופן נסי שלא כדרך הטבע. הרד"ק סובר שמכיוון שהיא העיר הראשונה שנכבשה יש להשאירה כתרומה, ואילו הרלב"ג משער שהסיבה הייתה בשל אמונתם ומעשיהם של אנשי יריחו שהיו מגונים משל תושבי כנען, או להטיל אימה ומורך על עמי כנען האחרים. כהשלמה לדעות אלו, ניתן לשער כי יריחו הייתה סמל של האורבניות הכנענית בשל עתיקותה וחומותיה הגדולות, ולכן היה הציווי שלא ליישב אותה מחדש, כסמל אמוני ומורלי לישראל שמצביע על היכולת הגדולה של אלוהיהם.

בספר מלכים (א' ט"ז 34) מסופר על חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי (מבית אל), שבתקופת אחאב מלך ישראל, בנה בהתרסה את יריחו מחדש ושילם על כך מחיר כבד. אפשר להסביר את ההקשר, כפי המלבי"ם, בכך שבתקופת אחאב התרופפה האמונה באלוהים, ולכן חיאל החליט לבנות את יריחו, ואולי אף אפשר לומר שעשה זאת בקריצת עין של אחאב השליט, שביקש לקרוא תיגר על סמכות אלוהי ישראל. עוד מסופר שם (ב' ב' 5) שיריחו הייתה משכנם של בני הנביאים, ומכאן ניתן ללמוד שהאיסור היה רק לבנותה, ומשנבנתה - לא היה איסור להתיישב בה.

יריחו כיוםעריכה

Jerico1.jpg

גלויה של יריחו מתחילת המאה העשרים

Jericho municipaly.jpg

בניין עיריית יריחו, זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים.

לאחר מלחמת העצמאות עברה יריחו לשליטת ירדן ונכבשה בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.

יריחו הייתה היישוב הראשון ביהודה ושומרון שהועבר לשליטת הרשות הפלסטינית בשנת 1994, במסגרת הסכם "עזה ויריחו תחילה", ההסכם הראשון מבין הסכמי אוסלו. מאז ועד תחילת אינתיפאדת אל-אקצה בשנת 2000 הייתה יריחו שקטה, כמעט ללא אירועים אלימים, בעיקר הודות לקזינו רב הקומות שהוקם בסמוך לעיר[דרוש מקור]. גם במהלך אינתיפאדת אל אקצה מיעט צה"ל לפעול ביריחו, משום שהעיר כמעט שלא היוותה מוקד לטרור, והתייחדה בשליטה מלאה של שוטרי הרשות, בניגוד לשאר הערים שבשליטת הרשות הפלשתינית. אומנם עם תחילת האינתיפאדה, נשרף שם בית הכנסת העתיק והישיבה במקום, ומבנה הקזינו הפך לזירת ירי ושבת מפעילות.

לפי נתוני הרשות הפלסטינית, נכון לאמצע 2003 התגוררו בעיר 19,400 תושבים ובסביבותיה עוד כ-20,000 תושבים. בעיר קיים מיעוט של נוצרים. אזור יריחו הוא האזור הכי פחות מאוכלס ברשות הפלסטינית, ובניגוד חריף למחנה הפליטים הסמוך, יש בה גם שכונת פאר יוקרתית הכוללת בתים עם בריכות צמודות ואף את מתחם המגורים שהיה בשימוש יאסר ערפאת, ראש הרשות הפלסטינית לשעבר.

אתרים ארכאולוגייםעריכה

ביריחו אתרים ארכאולוגיים מתקופות קדומות כמו תל א-סולטאן, בו כנראה הייתה העיר הקדומה מימי יהושע בן נון, ארמונות החורף מימי בית שני ומהתקופה הביזנטית בארץ ישראל - בתי הכנסת וארמון הישאם.

תל א-סולטאןעריכה

Jerycho8.jpg

יסודות בית מגורים אשר נתגלה בתל

התל המרכזי ביריחו, הוא תל א-סולטאן, גובהו 21 מטר ושטחו 40 דונם. החופרים המרכזיים בתל היו צ'ארלס וורן, זלין וורטצינגר (1907 - 1909), ג'ון גרסטנג (1930 - 1936) וקתלין קניון (1952 - 1958).

בחפירות אלו נמצאו שרידים מתקופות קדומות, שנבנו אחת על גבי רעותה. התקופה הקדומה ביותר מתוארכת בקירוב ל-9500 לפני הספירה[2], לתקופה הנאוליתית, במה שנראה כמקדש של ציידים. כמה שכבות שמעליה אף הן מהתקופה הנאוליתית, ובהן ממצאים רבים כמו המגדל העגול שקוטרו 8.50 מ', והשתמר לגובה של 7.70 מ'. ליבתו של המגדל מולאה באבנים, וגרם מדרגות הוביל לראשו. התגלו גם גולגלות אדם מכוירות בטין (לצורך פולחן אבות כנראה) וכלים שונים.

שכבה נוספת בולטת היא מהתקופה הכנענית הקדומה (האלף ה-4 לפנה"ס) שבה נדדו מבחוץ תושבים חדשים לארץ, שמנהגיהם היו שונים מהמקובל שם. תקופה זו נחשבת לראשית התקופה העירונית. בתקופה זו הפסיקו לקבור את המתים מתחת לבתים ועברו לקוברם במערות קבורה. מהתקופה הכנענית התיכונה, שבה לראשונה מוצאים שם קברים נפרדים.

קניון הגיעה לתל יריחו כדי לבדוק את תוצאות החפירות של קודמיה. היא גילתה סביב התל שדות גדולים של בתי קברות. חפרה כ-500 קברים וחילקה את הקברים לקבוצות. על פי הממצאים הגיעה למסקנה שמדובר בתרבות חדשה, ללא שייכות לתקופה קודמת או לבאה אחריה. קניון קראה לתקופה החדשה Intermediate EB-MB Bronze Period - ברונזת ביניים: ברונזה קדומה - ברונזה תיכונה (ראו ברונזה ביניימית).


מעיין אלישעעריכה

ראו ערך מורחב:מעיין אלישע

ElishaSpringFountain2009.jpg

מעיין אלישע, יריחו, יולי 2009 צילם:Tiviet

מעיין אלישע, או בשמו הערבי עין א-סולטאן, הינו מעיין גדול הנובע ממזרח לתל יריחו.

על פי המסורת, זהו המקום בו ביצע אלישע הנביא את נס המתקת המים, על פי הנאמר בספר מלכים ב' (ב כב):

" וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו, וְהוּא יֹשֵׁב בִּירִיחוֹ; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, הֲלֹא-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם אַל-תֵּלֵכוּ. וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר, אֶל-אֱלִישָׁע, הִנֵּה-נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה; וְהַמַּיִם רָעִים, וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת. וַיֹּאמֶר, קְחוּ-לִי צְלֹחִית חֲדָשָׁה, וְשִׂימוּ שָׁם, מֶלַח; וַיִּקְחוּ, אֵלָיו. וַיֵּצֵא אֶל-מוֹצָא הַמַּיִם, וַיַּשְׁלֶךְ-שָׁם מֶלַח; וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר ה', רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה--לֹא-יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד, מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת. וַיֵּרָפוּ הַמַּיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה, כִּדְבַר אֱלִישָׁע, אֲשֶׁר דִּבֵּר. "

קיימות תיאוריות בגאולוגיה לגבי הדרך בה היו המים למתוקים. ההסבר קשור לעובדה כי בקעת הירדן מצוי בתוך שבר גאולוגי.

המעיין מהווה מקור מים עיקרי לתושבי האזור והיווה גורם משמעותי בעיצוב יריחו כמקום ישוב עירוני במדבר כבר בימי קדם.

בית הכנסת שלום על ישראל עריכה

ראו ערך מורחב:בית הכנסת שלום על ישראל

כתבה של ערוץ שבע על הסדר ביקור שבועי קבוע בבית הכנסת

Shalom al israel 1.JPG

מבנה בית הכנסת - צילם:יונתן גורמזנו

Shalom al israel 2.JPG

פסיפס בית הכנסת ובמרכז הכתובת "שלום על ישראל)- צילם:יונתן גורמזנו

בית הכנסת העתיק ביריחו מתקופת המוסלמים, נבנה ע"י קהילה קדושה שידעה את ערכי היהדות , ממוקם ליד תל ידיחו הניסי ומעיין אלישע. בית הכנסת "שלום על ישראל" נושא את השם המופלא ביותר בעולם. הסמלים בפסיפס מלמדים את אפשרויות הצירוף לקראת שלום . ארון קודש,

בית כנסת זה התגלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1936 על ידי דוקטור ברמקי, מטעם רשות העתיקות של המנדט הבריטי. החוקרים זיהו את רצפת הפסיפס בגודל 10 על 13 מטר כבית כנסת עתיק, בזכות הציורים של ארון הקודש, מנורה, שופר, לולב, והכתובת "שלום על ישראל", שהיא המקור לשמו של בית הכנסת.

בית כנסת זה, שנוסד במאה השישית, הינו בית כנסת מיוחד, לאור העובדה שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת מאותה תקופה, הנמצא לא הרחק ממנו, בבית הכנסת בנערן, כולל צורות של חיות ותמונה של דניאל הנביא.

שנות ה-90 המוקדמות, התחילו קבוצות לימוד ושיעורים. במהרה התפתחה ישיבה בבית הכנסת העתיק. לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, שבמסגרתם נמסרה העיר יריחו לרשות הפלסטינית, תלמידי הישיבה חששו שיימנע מהם להגיע למקום. רבין החליט לתת ל"שלום על ישראל" סטטוס מיוחד: האתר נשאר תחת שליטה ישראלית במסגרת הסכם קהיר שנחתם במאי 1994. הסדר זה היווה דוגמה לאחר מכן לישיבת קבר יוסף.

(חלק מהערך מקורו בערך בויקיפדיה העברית)

ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחועריכה

ראו ערך מורחב:ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו

Tulul Abu el- Alayiq.jpg

התל, מצפון לארמונות החשמונאים

ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מימי בית שני אשר נחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית , היורדת מירושלים ליריחו. באתר בולטים שני תילים: הדרומי, תולול אבו אל-עלייק והצפוני, 400 מטר מהראשון, על שפת ואדי שק א-דאבי, הנשפך לנחל פרת.

הארמונות הם ביטוי לאורח החיים המפואר שקיימו משפחות המלוכה ומלוויהם. הם עשו שימוש נרחב בבריכות שחייה, בתי מרחץ, גני נוי ובוסתנים. הארמונות היו במרחק שעות ספורות מירושלים - 20 ק"מ בתוואי הדרך הרומית הקדומה.

משנת תש"ס, עת פרצו המאורעות, צה"ל מונע ביקורים באתר ששמו המדעי בעבר היה "תולול אבו אל–עלייק" וכיום נכון לקרוא לו "אתר ארמונות החורף של החשמונאים ובית הורדוס". לפי אהוד נצר, חופר האתר]

שרידי בית הכנסת העתיק בעולםעריכה

ביום 29 מרץ 1998 דווח על מציאת שרידי בית כנסת במתחם. לדעת החוקרים הוא מהשנים 50-70 לפני-הספירה - יוצא שהוא מן העתיקים בעולם.

synagogue-remains found near Jericho

בית כנסת העתיק בנערןעריכה

ראו ערך מורחב:בית כנסת העתיק בנערן

Synagogue naaram4.jpg

צולם בטרם נמסרה יריחו לישמעאל

בית כנסת העתיק בנערן ממוקם כ-3 ק"מ צפונית - מערבית להתל העתיק של יריחו בגדה המזרחית של ואדי מכוך. האתר שוכן מאחורי חורשת עצים גדולה ולידה מסעדה ובית מלון. עמית הורן כתב הערה במפת עמוד ענן:"הכניסה לבית הכנסת ליד פארק המים החדש שנבנה לפני כחצי שנה. בכניסה יש להרים את שער הברזל ולאחר הביקור להשיב אותו למקומו. לאחרונה ערבים מהאיזור החלו לנפץ חלקים מהפסיפס וחבל מאד על כך. מומלץ לבוא בקבוצה ואין צורך בנשק, ואולי אפילו עדיף לא להביא נשק ארוך כי זה שטח A ואתם מאתיים מטר ממחסום של הרשות".

באתר ישנו פסיפס גדול (מעט גדול יותר מהנמצא בבית הכנסת שלום על ישראל) הכולל גלגל המזלות ועוד וגם אבן שהיה כנראה בסיס לתיבה. צבי אילן תיאר בספרו את הפסיפס:" הפסיפס באולם התווך היה מורכב מארבע משטחים:

  1. לפני הכניסה היו קבועות שתי צביות לפני שיחים. השטח הבא כלל צורות גאומטריות שונות וכן חיות, ציפורים ודגמים מעולם הצומח - בין השאר נכללו בו: ארנבת, שןעל העומד בין השיחים ופסיון עומד על ענף עץ, סרטן, אריה, טווס, ברווז, תרנגול, אשכולות ענבים, ענפי תמר וסל פירות - הכל בעיצוב נאה ובגוונים רבים.

דיר אל קרנטלעריכה

ראו ערך מורחב:דיר אל-קרנטל

Carantal.jpg

מבט על קרנטל מארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו

או מנזר קרנטל, מצוי 11 ק"מ ממזרח לעיר יריחו וממזרחה . המנזר נבנה על ידי הכנסייה הרוסית בסוף המאה ה-19. נזירים ביזנטיים היו במקום כבר במאה ה-4. לפי המסורת הנוצרית, ישו שהה במקום 40 יום ו- 40 לילה (בלטינית קרנטל – 40). בשנת 1914 נבנתה בראש ההר חומת אבנים רבועה (ראו בתמונה) ובתוכה שרידי כנסייה. רכבל מגיע היום עד המנזר.

מהמנזר עלייה למקום המכונה "טחנת אל הוא" (טחנת הרוח) בו שרידי מבצר חשמונאי, הרודיאני וצלבנים קדום בשם דוק (דגון). במקום נמצאו יסודות של מבנים, חומות, קירות תמך, חפיר הגנה.

המבצר שלט על יריחו וכן על הדרך העתיקה היורדת מההר, צפונית ליריחו, המכונה "טריק אבו הינדי".

אספקת המים למבצר, השוכן למעלה מ-360 מטר מעל פני הסביבה, התגלה במסגרת סקר כולל של מבצרי יריחו שערכו זאב משל מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף דוד עמית. בסקר שנערך בשנת תשל"ב (1972), נמצאו שרידים של אמת מים. אמה זו הובילה אל תשעה בור]]ות חצובים במדרון המצוקי לעבר בקעת יריחו. הנזירים הביזנטיים שיקמו חלק מהאמה לשימושם. כתובת יוונית]] משנת 1898 נמצאה על-יד אחת הבורות.

הערות שולייםעריכה

  1. דברים ל"ד, ג'; ספר שופטים א', ט"ז וג', י"ג); דברי הימים ב', כ"ח, ט"ו.
  2. מגן ברושי, ‏גרנד קניון, באתר הארץ, 31/12/2008

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית