FANDOM


(המבוא והקטע הראשון של הערך הועתקו בחלקם מהויקיפדיה העברית לאחר שהועמדו בסכנת מחיקה)

הערך טעון הרחבה שתעשה בבוא היום

לטינית יהודית, או "Judeo-Latin dialect" או בשמה המשוער לעז[1], הייתה שפה שבה דיברו בעיקר הקהילות היהודיות אשר חיו בחצי האי האיטלקי וארצות מזרח הים-התיכון לאחר נפילת האימפריה הרומית עד המאה ה-16 . לשפה זו השפעה על התפתחותן של הניבים, הצרפתית היהודית והאיטלקית יהודית, שהפך להיות הניב המוביל. השפה השפיעה בנוסף ללשונות הרומאניות היהודיות שצמחו ממנה גם על היידיש בצפון אירופה ועל שפת הרוטוולש (שפת נוודים גרמנים).

הויקיפדיה האיטלקיתעריכה

מכנה ניב זה: Giudeo-Latino o La‘az

ממשפחת Lingue giudeo-romanze

 http://it.wikipedia.org/wiki/Lingue_giudeo-romanze#Giudeo-Latino_o_La.E2.80.98az


Giudeo-Latino o La‘azעריכה

Tecnicamente il Giudeo-Latino volgare è una forma di latino volgare più che di "Giudeo-Romanzo", quindi precedente alla formazione delle lingue romanze. Il Giudeo-Latino copriva una vasta area geografica e aveva un grande numero di varianti di Latino considerate specifiche delle comunità giudaiche dell'Impero Romano.


לקריאה נוספתעריכה

  • י"ל לוי, הערך: איטלקית יהודית, האנציקלופדיה העברית, כרך מילואים א, תשכ"ז 1967, עמ' 149-150.
  • מיכאל ריז’יק, הדקדוק ואוצר המילים באיטלקית היהודית הקדומה כנגד להגי הגטו : השונה והמשותף, מסורות, ט"ו, תש"ע 2010, עמ' 155-172.
  • יעל רשף, בין עברית לאיטלקית : דרכי תצורה במרכיב העברי באיטלקית היהודית של רומא, מסורות, י"ב, תשס"ב 2002, עמ' 161-186.
  • מריה מאיר-מודנה, על הסמנטיקה של המלים העבריות באיטלקית יהודית, מקדם ומים, ה, תשנ"ב 1992, עמ' 93-99.
  • לואיזה פרטי קואומו, תרגום עובדיה לאיטלקית יהודית : סוגיות תחביריות, מסורות, ט-י"א, תשנ"ז 1997, עמ' 495-510.
  • לואיזה פרטי קואומו, ספר יונה ותרגומיו לאיטלקית-יהודית, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 9, ד, 1, תשמ"ו 1986, עמ' 131-138.
  • Paul Wexler, Judeo-Romance linguistics :‎ a bibliography (Latin, Italo-, Gallo, Ibero-, and Rhaeto-Romance except Castilian), New York :‎ Garland Pub.,‎ 1989‎

מקור שהתקבלעריכה

(מהויקיפדיה העברית)

Blondheim's theory postulated the existence of a Judeo-Latin dialect, which would have evolved parallel to Vulgar Latin, and have been the substratus for a pan-Romance Jewish language. This theory was rejected by Cassuto, who proposed Judeo-Italian as a literary koiné, artificially forged by the Jews of central-southern Italy during the late Middle Ages for the chief purposes of translating and teaching. Indeed, while Blondheim's contribution to the field as a lexicographer is indisputable, his theory is generally not accepted today. Textual and epigraphic evidence suggesting any direct tradition and continuation from Latin is substantially lacking. The shared lexicon peculiar to Judeo-Italian, Judeo-French, and Judeo-Provençal displays formal and semantic features that are of Romance derivation and coinage, or that otherwise belie the literary influence of medieval Latin culture (ecclesiastic, academic, juridic).


תרגום אוטומטי

התיאוריה של Blondheim את קיומו של ניב יהודית הלטינית, אשר התפתחו במקביל וולגרי בלטינית, היו substratus בשפה הפאן רומנטיקה יהודית. תיאוריה זו נדחתה על ידי קאסוטו, שהציע יהודית איטלקית כמו קוינה ספרותית, זייף באופן מלאכותי במהלך הביניים המאוחרים של יהודי איטליה מרכזי הדרומי למטרות הראשי של תרגום ולימוד. ואכן, תוך תרומה של Blondheim לשדה כמו המילונאי הוא ללא עוררין, את התיאוריה שלו היא בדרך כלל לא מקובלת היום. ראיות הטקסטואלי אפיגרפי מציע כל המסורת המשך ישיר מלטינית הוא משמעותי חסר. הלקסיקון משותף מוזר מציג יהודית איטלקית, יהודית צרפתית, יהודית פרובנס רשמי תכונות סמנטיות, כי הם הגזירה רומנטיקה המטבעות, או בכל דרך אחרת להפריך את ההשפעה הספרותית של התרבות הלטינית של ימי הביניים (כנסיתי, אקדמי, juridic).

מקור: http://www.jewish-languages.org/judeo-italian.html

ברי"א מחוץ לחשבון - 10:14, 19 בדצמבר 2010 (IST)


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA

מושגים כללייםעריכה

מושגים כלליים Italkian Language

טקסטים אחדים של Italo-Romance נמצאו במאות ה-10 - ה-17 באיטליה ובמאות ה-16-ה-18 בקהילה היהודית בקורפו. משתמשים מקומיים כינו זאת: latino and volgare. יש תאוריות אחדות לגבי המקור:David S. Blondheim (1923, 1924 סבר כי קיים דיאלקט-לטיני-איטלקי והוא מקביל ל:Vulgar Latin ומהווה זרם משנה לשפה pan-Romance Jewish . שלושת החוקרים שסבורים אחרת הם:Umberto Cassuto (1929, 1935), and Giuseppe Sermoneta and Luisa Cuomo (1982, 1989).

לדעת כותב המאמר Seth Jerchower התאוריה של David S. Blondheim נדחתה.

מהספר של נחום וולדמןעריכה

The recent study of Hebrew: a survey of the literature with selected ... מאת Nahum M. Waldman‏


Nachum m waldman 1

הקשר לקינות איטלקיותעריכה

Joseph Abraham Levi La Ienti de Sion: Linguistic and Cultural Legacy of an Early Thirteenth-Century Judeo-Italian Kina

(תרגום אוטומטי)

על המחקר:מחקר זה מתמקד יהדות איטליה בימי הביניים, ובעיקר, על היבט ספציפי של יהדות איטליה:. Kinah הסיבה בחירה כזו היא כי Kinah היא אחד הביטויים הספרותיים רשמה הראשון של הקהילות היהודיות המתגוררים באיטליה. , הידוע גם בשם-האיטלקי Elegy יהודית, נכתב באחד ניבים איטלקיים רבים, אבל הדמויות עברית. זה היה חלק של שירותים דתיים במהלך הצום של היום התשיעי של חודש אב. ניתוח שלי מתרכז בשני הספרותי ואת ההיבטים הלשוניים של קינה, לנתח את השפה, את התוכן ואת הסגנון. עם זאת, למען הבהירות, חלק היסטורי, פוליטי, חברתי האירועים המרכזיים של אירופה בימי הביניים מוצגים כאן, קוראים אותם מניעים ומסורות יכול יותר להסביר את המורשת התרבותית של יהדות איטליה. (4)

השפהעריכה

עברית היא השפה הספרותית של קהילות אלה: את השפה הדתית שבה יהודי הגלות גלות ב עברית, הביע את עצמם. זה היה למד ולמד בבית הספר ומשמש את התפילות היומיות. בכל האספקטים האחרים של חיי היומיום, יהודי איטליה אימץ לחלוטין את המנהגים המקומיים ו / או שפה (ים), התחושה נוחה יותר עם השנייה, המקומית האזורית דבורי שבה כל קהילה באה לידי ביטוי, אשר היה, אחרי הכל, האם שלהם הלשון.. עברית היה מוגבל ולכן לדת, כדי ו מוסרנית מסות ספרותיות. . ובכל זאת, היו מקרים שבהם ישנים, מיושנים או קשה יותר etyma עברית היו glossed באיטלקית, כלומר, המקומי האזורי איטלקי בשוליים של טקסטים

כתבי יד שנמצאועריכה

של שני כתבי היד, הראשון אחד השייך לבית המקדש פרארה נמצא עם התנועות ואולי הוסיף ידי אותו הסופר. . עם זאת, רובם הגדול נעלמו ויש גם טעויות רבות של עיבודים ההופכים הפרשנות קשה מאוד. לעתים קרובות יש תיקונים, נכתב בדרך כלל מעל או מעל הטקסט. . שגיאות אורתוגרפיים כזה יכול להיות אינדיקציה טובה כי, בשלב זה, הסופר כבר לא היתה הבנה גם את הטקסט שממנו הוא מעתיק. . השני הטקסט, למצוא פארמה, הוא עשה שני כתבי יד שונים. הכלול הראשון בכרך, בעקבות כמה תפילות צום ט 'באב, במסגרת מחזור סדיר התנועות שלה נוספו מאוחר יותר, ואולי אפילו לא על ידי

סיכום בינייםעריכה

The Language

Generally speaking, the language of the Kinah is central Italian. It belongs to that vast linguistic and geographic area that covers Marche, Umbria, and Latium. However, it is impossible to narrow it down to an exact location. Umberto Cassuto (28) opted for the Marche area, and more precisely its southern boundaries. But he himself was not really convinced about it. The linguistic characteristics are very vague and/or too generic, so widely spread and dispersed on a vast geographic territory that it is impossible to arrive to a common place of origin, to the irradiating point. (29) There are also some southern features. These could be due to the scribe himself-mainly for the Ferrara manuscript-or to the mere historical events of the various Judeo-Italian communities. The latter theory seems more appealing than the former. As I have mentioned earlier, the first Jewish communities are to be found in the South. Only later, due to political reasons, the Jews were forced to migrate north -- i.e., Rome, Central, and/or Northern Italy. These southern features, then, could be linguistic traces, remnants of their original locations before they were forced to move north.

There are some scholars, mainly in the past, including Umberto Cassuto, who firmly believe in a Roman-based Jewish-Italian koiné which later spread throughout the peninsula, wherever Jewish communities were to be found, eventually modifying and dividing itself according to the phonetic differences of the new locations. This koiné would have therefore been the common ancestor of all the Jewish settlers in Italy, becoming then a means of communication denoting an antique homogeneity. (30)

Therefore, talking about Judeo-Italian dialects (languages) is talking about the languages of the places where each Jewish community lived. A Jewish-Italian and a goy when speaking would differ only in the lexical choice pertaining to his/her religious expressions and/or other linguistic archaisms, mainly due to centuries-old segregations. Here and there linguistic fusions will be found, where to the Hebrew root the local Italian "vernacular" gender marker is added or where some Hebrew verbal forms adapt to the Italian model. But besides these peculiarities, which by the way are quite minimal, Judeo-Italian is well integrated, linguistically indivisible, and practically the same with the language of the goim of that given region and/or geographico-political area

(נא לפנות לקריאת המאמר כולו\)

פירסומים במאגרי נתוניםעריכה

‫ שנה ‬ ‫ ספריה ‬ ‫ מספר מערכת ‬ 
  1. Sachs, Michael,1808-1864 Beiträge zur Sprach- und Alterthumsforschung /aus jüdischen Quellen von Michael Sachs. 1852 NNL National Library 003854387
  2. Sachs, Michael Beiträge zur Sprach- und Alterthumsforschung :aus juedischen Quellen /von Michael Sachs. 1852 HUJI Hebrew U. 003309536
  3. Pérez, David José Dissertação sobre as influências do hebraico sobre a língua latina :tese /David Joseph Perez. 1993 NNL National Library 003947659 begin_of_the_skype_highlighting 003947659 end_of_the_skype_highlighting
  4. Lhomond, Charles Francois Epitome historiae sacrae /[Charles Francois Lhomond] ; precede des elements tres simples et les plus indispensables aux commencants et suivi de themes d’imitation servant d’introduction pratique a 1840 NNL National Library 003761411
  5. Reelant, Adriaan,1676-1718 Hadriani Relandi Analecta rabbinica :comprehendentia libellos quosdam singulares, & alia quæ ad lectionem & interpretationem commentariorum rabbinicorum faciunt : In usum Collegii rabbinici. Singu 1723 NNL National Library 009224820
  6. Scholars’ Conference on the Holocaust and the Church Struggle(10th :1979) Human responses to the Holocaust :perpetrators and victims, bystanders and resisters: papers of the 1979 Bernhard E. Olson [10th] Scholars’ Conference on the Church Struggle and the Holocaust /spon 1981 NNL National Library 003641892
#  Blondheim, D. S.(David Simon),1884-1934 Les parlers judeo-romans et la Vetus latina :etude sur les rapports entre les traductions bibliques en langue romane des Juifs au moyen ãage et les anciennes versions. 1925 BAR Bar-Ilan U. 006171941 
  1. Blondheim, David Simon,1884-1934 Les parlers judéo-romans et la Vetus Latina :étude sur les rapports entre les traductions bibliques en langue romane des juifs au Moyen âge et les anciennes versions /D.S. Blondheim. 1925 NNL National Library 003860545
  2. Blondheim, David Simon Les parlers judeo-romans et la Vetus Latina :etudes sur les rapports entre les traductions bibliques en langue romane des juifs au Moyen age et les anciennes versions 1925 HUJI Hebrew U. 003244407
#  British Conference on Judeo-Spanish Studies(10th :1997 :London, England) The proceedings of the tenth British Conference on Judeo-Spanish studies :29 June-1 July 1997 /edited by Annette Benaim 1999 BGU Ben-Gurion U. 005222454 
  1. Wexler, Paul Three heirs to a Judeo-Latin legacy :Judeo-Ibero-romance, Yiddish, and Rotwelsch /Paul Wexler. 1988 NNL National Library 003734847
  2. Wexler, Paul Three heirs to a Judeo-Latin legacy :Judeo-Ibero-romance, Yiddish, and Rotwelsch 1988 BAR Bar-Ilan U. 002847414
#  Wexler, Paul Three heirs to a Judeo-Latin legacy :Judeo-Ibero-romance, Yiddish, and Rotwelsch /Paul Wexler 1988 TAU Tel Aviv U. 000533105 

המקור

הערות שולייםעריכה

  1. ראו, למשל: י"ל לוי, הערך: איטלקית יהודית, האנציקלופדיה העברית, כרך מילואים א, תשכ"ז 1967, עמ' 149.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית