FANDOM


(ראשי פרקים להרצאה - דניאל ונטורה)

הקשה על השם בתכלת תביא אתכם לערך המתאר את הנושא בפירוט

Tecnologi madai kfar batia.JPG

קריית החינוך אמי``ת כפר בתיה- הנתיב המדעי טכנולוגי - צולם בשנת 2011

Ieladot.jpg

הילדות היפות של הכפר - צולם בשנת 1950

  1. עליית הנוער - מפעל להעלאת ילדים ובני נוער יהודים לארץ ישראל, לקליטתם בישובים חקלאיים ובמוסדות ולהכשרתם לחיי עבודה וחקלאות. הוקם בשנת 1932 בברלין ביזמתה של רחה פרייאר ובהמשך הנריטה סולד. בשנת 1977 הועבר מפעל עליית הנוער למשרד החינוך. בסך הכל התחנכו במסגרות עליית הנוער במהלך השנים יותר מ-250,000 חניכים.
  2. הועדה לעליית הנוער הדתי - הוקמה בשנת 1936 ביוזמת "הקיבוץ הדתי" והיה שותף בהקמת עליית הנוער. תחילה בני הנוער הוכשרו לחיים בקיבוץ, עד שבשנת 1946 ניתן היה לגלות כי מחצית אוכלוסיית הקיבוץ הדתי היא מבוגרי עליית הנוער. בשנת 1936 נוסד כפר הנוער הדתי בכפר חסידים. כאשר הגיעו לארץ ילדי טהרן הסתבר כי לא די בקליטת הנערים בקיבוצים. החלה קליטת בני נוער במסגרת הסקטור הדתי בבית הספר החקלאי במקוה ישראל. בשנת 1943 נוסד משק ילדים מוצא ליד ירושלים ולאחריו, בשנת 1947, כפר בתיה.
  3. ילדי טהראן -
    Ilde theran pass1.jpg

    מסלול הנסיעה ותעודת המסע של אחד הילדים

    הוא כינוי לקבוצות ילדים, למעלה מאלף, אשר הגיעו למזרח-אירופה בימי מלחמת העולם השנייה: 15% - תינוקות, 65% - ילדים ורק 160 מהם בגיל המקובל על עליית הנוער. היו אלה תושבי פולין וכן רוב היהודים ידעו מה צפוי להם מהכיבוש הגרמני ומיליון וחצי מהם ברחו לתחומי השלטון של ברית המועצות. חלקם הסכימו לקבל נתינות רוסית והורשו להתיישב ליד הגבול, קרוב לביתם הקודם. גורלם היה בסופו של דבר רע ומר, שכן אחרי פלישת הגרמנים לרוסיה, הם היו הראשונים שהוצאו להורג . שליטי ברית המועצות לא רצו כי הפליטים האחרים , יהודים ולא יהודים, יישארו באזורים הקרובים לגבול, בין השאר, מחשש לנאמנותם וכך הם נשלחו ברכבות המיועדים לבהמות "מזרחה": תחילה להרי אוּרַל, הידוע במזג האוויר הקר ובאפשרויות הקיום הדלות, בהמשך, הפולנים, לא רק יהודים, עברו לסיביר ולדרום רוסיה. הילדות סיפרו כי החיים במקומות אלה היו מתאימים לחָיוֹת. ה"פולנים" שלא היו רגילים לתנאי המקום חלו במחלות. היה רעב גדול. ורבים מתו "כמו זבובים". בין הפליטים האלה היו הילדים שבאו לארץ ישראל במסגרת " ילדי טהרן". אחד הילדים סיפר: במסע לארץ ישראל , באחד האוקיינוסים עמדתי על סיפון האוניה וראיתי כדורי מתכת גדולים מאד, מצוידים בדוקרנים מאיימים, צפים במיים. אלה היו מוקשים ימיים היה מפחיד מאד. "סֵפֶר תוֹרָה" הועלה לסיפון ורָב עָרַך תפילה. מאות ילדים שוכבים בערסלים בבטן האוניה וריח איום ומבאיש דוחס את החלל. לאחר שנים רבות אדע שהיה זה ריח הגופרית שעלה ממשחת הגרדת. בקהיר ממתינים לילדים חיילי הבריגדה היהודית מארץ ישראל, אשר מציפים אותם בממתקים וגם בדגלי "כחול לבן", עמם יגיעו לארץ ומשם ברכבת לארץ ישראל. בעקבותיה הגיעו לארץ קבוצות ילדים מרומניה ומשאר ארצות אירופה. בואם המחיש בפי יהודי ארץ ישראל את עצמץ הטרגדיה שעברה על אחיהם בזמן המלחמה באירופה.
  4. משק ילדים מוצא -
    The little ialde teheran motza 1945.jpg

    קבוצת הילדים הקטנים מילדי טהרן - 1945 - בבעלות דב עילם ז"ל

    היה מוסד ילדים אשר הוקם בשנת 1943 על ידי ארגון נשים "אמן" ליד תנועת המזרחי. מוסד זה נועד לקלוט את ילדי טהרן אשר הגיעו לישראל. במסגרת עליית הנוער הדתי. אל ילדי טהרן הצטרפו קבוצות ילדים אחרות שהגיעו לארץ ישראל בשנות מלחמת העולם השנייה.
  5. הוותיקן והילדים ניצולי השואה - גורלם של הילדים ניצולי השואה היה בעייתי במיוחד. בתום המלחמה הם נותרו ללא בני משפחה קרובים, ושוטטו בחבורות בערי אירופה. בינהם היו נערים ונערות שנמסרו לחסות המנזרים הקתוליים. לעומת זאת, הילדים הקטנים נמסרו למשפחות נוצריות, המוכרות להוריהם, בתקוה לקבל אותם חזרה לביתם, בתום המלחמה. לפי הדיווח היהודי משנת 1947, האפיפיור הבטיח לרב הרצוג, שאם יגלה הרב בנסיעותיו הבאות ילדים יהודים הנמצאים במוסדות קתוליים, וייתקל בקשיים להוציא אותם משם, הוא יוכל לבקש את התערבותו של הוותיקן, וזו בוא תבוא. אולם, "הוצג תנאי", נאמר בדיווח, "שהרב עצמו יחקור את המקרים".
  6. כפר בתיה -
    Panorama - 1952.jpg

    נוף הכפר 1952 גלויית דואר

    Cach izani mehacfar.jpg

    זה הרכוש איתו יצאנו מכפר בתיה לחיים - צילומו של יהושע בליץ

    - התוכנית להקים את "משק הילדים" במושבה רעננה בשרון, כך זה נקרא בתחילה, נרקמה כבר ביוני 1946 . היית ציפייה כי בעקבות פרסום ה"ספר הלבן" על ידי ועדת החקירה הבריטית, שהיתה אז בארץ, יורשו להיכנס לארץ ישראל 100,000 פליטים ולפי החשבון 30,000 מהם יהיו ילדים .הסתדרות נשי מזרחי באמריקה נרתמה למאמץ והחלה לאסוף כספים לבניית כפר הילדים החדש. לפי התוכנית אמורים להיות בו 300 ילדים וכך יחד עם שאר המוסדות יגיע מספר הנקלטים במוסדות נשי המזרחי ל 800- . עיתון "הצופה" מיום 26 דצמבר 1945 כותב כי בקרוב יגמרו הסידורים הטכניים בכפר הילדים ברעננה ובחודש הקרוב יגמרו שלושה בנינים שבו יהיו מאה ילדים. "בדרך כלל משתדלת הסתדרות נשי מזרחי להקים את בתי היתומים בצורה כזאת שהיתומים ישכחו מהר מה שעבר עליהם בארצות הגולה תחת הכיבוש הנאצי".דוד אליאך מהנהלת הכפר תיאר: " כפר בתיה היה ה"מודל" לחינוך נוער עולה. הוא היה הדגם איך ליצור אוירה ביתית, משמעתית , חינוכית והכנה למציאות החיים. היו בכפר בתים נוחים, גנים, אולמות לימוד,ספריה, בית ספר מסודר ו"עצמאות". "היות וילדי "משק ילדים מוצא" היו צעירים וכבר קבלו חינוך מסויים, חשבו נשי מזרחי – אשר "כפר בתיה" היה בבעלותם הבלעדית – שזה יהיה דגם טוב למוסד החדש. המחנך אנוך סבר כי רק במסגרת "עלית הנוער" ניתן לקיים מצוות חינוך אמיתי: דהיינו, להבטיח חינוך טוטלי, תוך שילוב מתמיד וכוללני של חינוך אופי ואישיות עם פיתוח אינטלקטואלי ותרבותוכך בסוף החופש הגדול של שנת תש"ז הגענו לכפר בתיה ,
  7. כפר נוער - כפר הנוער הראשון הוקם בשנת 1904 במאיר שפיה ליד זכרון יעקב. כפר נוער - הוא קהילה של בני נוער בה יש משקל דגש לטיפוח משתתפיו לחיים עצמאיים. לימים, נחשבה זו הכנה לקראת חיי קיבוץ. כפרי הנוער כוללים פנימייה, בית ספר ובעבר גם משק חקלאי .
  8. בתי ספר חקלאיים בארץ ישראל - הוקמו במטרה להכשיר בני נוער להתיישבות העובדת במושבות, במושבים ובקיבוצים. בני הנוער הגיעו לבתי הספר החקלאיים בעיקר מהמסגרות הבאות: עליית הנוער, משפחות לעולים חדשים ואוכלוסיות מצוקה.
  9. משנתו החינוכית של מיידו ןמנהלו הראשון של כפר בתיה חיים צבי אנוך - פרופ' רוזנטל ידידו תיאר בהספדו: " מי שלא ראה את כפר בתיה בתקומתו - לא ראה פינת-יקרת לחינוך יהודי מתקדם מימיו". על פי תיאורו, חיים צבי אנוך הקפיד בקלה כבחמורה - על שמירת הסדר והניקיון, על דיוק ודקדוק במצוות הפרט והכלל, על חינוך מקצועי - חקלאי בעיקר - כמו על פיתוח השכלה כללית ויהודית. והעולם הסתכל והתפעל והיה מלא שבח ושבחי שבחים. אמנם היו בצד גם כמה קנאים ונרגנים.


כפר בתיה 1947-1954עריכה

Kfar Batya 1947 195414:40

Kfar Batya 1947 1954

בגלל המגבלה של 15 דקות להעלאת סירטון ליו-טוב - רק חלק מהסצינות צולמו - פירוט מתוכנן הקש כאן להלן

Harecev haticni rechov hachuza.jpg

הרכב של כפר בתיה ברחוב אחוזה 1952

  1. הכניסה לרעננה : ממשק ילדים שהיה במושב מוצא בהרי ירושלים, מבין חורשות אורנים ושדות פרחים - שם שבה אלינו חדוות חיים לאחר שנות נדודים ייסורים ורעב ירדנו בקיץ 1947 בחופש הגדול לכפר הנוער כפר בתיה ברעננה. שם הכינו אותנו לחיים. הנה הכניסה למושבה. מה שנותר מאותם הימים זה רחוב אחוזה 4 ק"מ אורכו – עשינו זאת פעמים רבות. ובכניסה לרעננה תחנת אגד ממנה נסענו לרחבי הארץ.
  2. רחוב אחוזה, רחוב ארוך עם בתים נמוכי קומה לצידו של חקלאיים שהתפרנסו מרפות לולים וגידולי שדה. והנה העגלה אשר הובילה לכפר בתיה את הדואר ושאר הדברים שנקנו במושבה. גם ילדים שנזקקו לטיפול רפואי נסעו בעגלה זו. נהג העגלה מחפש את היום מי היפהפה שישבה על ידו
  3. היום שדרות ירושלים, אז דרך חול שעברה בין פרדסים. שדרת האורנים משמאל הייתה גם אז. מזכרת שנותרה עד היום. מימין היה גן הירק עם עגבניות, מלפפונים צנוניות בצלים וכל רבי בטעם של פעם. הריר נוזל מהפה כאשר נזכרים בטעם הירקות הטריים
  4. הגענו לכפר. בכניסה בנין המינהלה: ביתו של המנהל חיים צבי אנוך ז"ל, המרפאה, חדרי החולים והמשרדים. מימין ארבעת בתי המגורים: בית ראשון, אל האחרו נגיע בהמשך וממול היה שטח ובו עצי פרדסים עקורים – ראו תמונה. השטח נחרש ולאח גשמים אחדים יצאו עגבניות. הסתבר כי הפרדות ניזונו מעגבניות וזו התוצאה. ממול חדר האוכל ובית הכנסת – במשך שש שנים, המטבח המכבסה ו מחסן הבגדים
  5. בית המגורים : אגף בנים, אגף בנות + חדר אוכל לבוקר וצהרים + מועדון להכנת שיעורי בית וכן 6 שנים גם כיתת בית ספר. איכלוס הבית שונה פעמיים בשנה והיה דגש על הטרוגניות - בכל חדר :בני גילים שונים ויוצאי גלויות שונות - גם אלמנט המשפחה הגדולה וגם קליטת גלויות
  6. סדר היום - קימה לצלילי מארשים, התעמלות בוקר במגרש הכדור רגל + תפילה + מבצע נקיון בכל הכפר + ארוחת בוקר
  7. חצי יום לימודים כלליים (חובה רק עד כיתה ט) : דגש מתמטיקה גיאוגרפיה אנוך חיבר ספרי לימוד היסטוריה ותנ"ך בנושא חצי יום עבודה: מבט לאולמות בתי המלאכה :רתכות, נגרות, סנדלרייה ואריגה וענפי החקלאות: גידול פרחים גלדיולות – תוכלו לזהות בתמונה את הרקע - צלחות להשקיה לבננות ואשכוליות לולים מדגרה רפת גבעת הדבורים עם תמונה כרם ומטעי שזיפים
  8. שעות הפנאי – ספורט, מקהלה והאזנה למוסיקה – כיאה לבני תרבות.. מבט על הסביבה : חוף הים הרצליה, סידני עלי, פרדסים בסביבה, כרמים ובוסתנים נטושים של ערבים ונופים "פראיים" שדה תעופה דמה ובחופש טיולים ברחבי הארץ לרוב יצאה קבוצה: לנו ןסעדו בקיבוצים ונסעו בטרמפים בדרך כלל על משאית.
  9. הילדים: ארגון - ויתור על מדריכים שכירים. בוגרי ט' נהיו המדריכים ובתמורה קבלו לימודים עיוניים לבגרות
  10. חברת הילדים – בחירת בעלי התפקידים – הווי תרבותי – ריקודי עם ערבי מוסיקה קלסית הצגות פולקלור עמים וסרטים

גלריית תמונותעריכה

הביתעריכה

בעבודהעריכה

אחרי הלימודיםעריכה

תמונות משנת 2011עריכה

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית