מגרון

המפה נטענת... {"type":"HYBRID","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.89013,"lon":35.271349,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":16,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.89013,"lon":35.271349,"icon":""}]}

המפה נטענת... {"type":"ROADMAP","minzoom":false,"maxzoom":false,"types":["ROADMAP","SATELLITE","HYBRID","TERRAIN"],"mappingservice":"googlemaps3","width":"330px","height":"400px","centre":{"text":"","title":"","link":"","lat":31.89013,"lon":35.271349,"icon":""},"title":"","label":"","icon":"","lines":[],"polygons":[],"circles":[],"rectangles":[],"copycoords":false,"static":false,"visitedicon":"","wmsoverlay":false,"zoom":11,"layers":[],"controls":["pan","zoom","streetview","type"],"zoomstyle":"DEFAULT","typestyle":"DEFAULT","autoinfowindows":false,"resizable":false,"kmlrezoom":false,"poi":true,"cluster":false,"clustergridsize":60,"clustermaxzoom":20,"clusterzoomonclick":true,"clusteraveragecenter":true,"clusterminsize":2,"imageoverlays":[],"kml":[],"gkml":[],"searchmarkers":"","fullscreen":false,"scrollwheelzoom":false,"locations":[{"text":"","title":"","link":"","lat":31.89013,"lon":35.271349,"icon":""}]}

מבט מקרוב

מבט מעל

החץ על הישוב שנהרס

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

מגרון היה (מרץ 2015) יישוב המאורגן בתור "אגודה שיתופית" הממוקם ברמה הצופה אל ירושלים, בגובה 748 מטר מעל פני הים. היישוב הוקם 12 ק"מ צפונית לירושלים, כשני ק"מ מצפון לאזור התעשייה "שער בנימין". מגרון הוקמה במקום אסטרטגי החולש על על צומת דרכים לארבע יישובים על כביש ארצי הוא "כביש 60", (כביש ירושלים - שכם), היא "דרך האבות" המקראית. היישוב יצר תוואי לרצף התיישבותי מכוכב יעקב בואכה עפרה בית אל. היישוב משקיף על אזור בקעת הירדן ממזרח, ועל אזור הרי ירושלים מדרום.

מגרון מצויה כ-שבע ק"מ, בקן אוירי מבית אל. היות ובית אל היא בגבול הצפוני של נחלת שבט בנימין הרי גם מגרון הוא בנחלת שבט בנימין, שבטו של שאול המלך וצפונית מירושלים. מגרון מוזכרת במקרא בהקשרים המפורטים להלן:

הנוף מהיישוב

הודעת מזכירות מגרון

ההודעה הרישמית של מזכירות מגרון

על הגג במגרון

על הגג במגרון ביום הגירוש

סיום השלב הראשון: גירוש תוך יום אחד אחרי 13 שנות התיישבות

המסקנות להיום

תיעוד הרס מגרון

פינוי הזה היווה סיום לסאגה הגדולה של פינוי היישוב מגרון לפני כשנתיים וחצי.

אז, פסק בג"ץ לפנות את היישוב כולו למעט חלקה אחת שנטען כי נרכשה על ידי תושבי היישוב.

בג"ץ דאז, פסק להשאיר את החלקה הזו (חלקה 10) על מקומה, עד שתסתיים בדיקת המשטרה לגבי כשרות הרכישה. במהלך השנתיים האחרונות נפתחו בזו אחר זו 3 חקירות של המשטרה שכללו בדיקות זיהוי פלילי, שיתוף פעולה בין הרשות הפלסטינית למשטרת ישראל וחקירה תחת עינויים (ברש"פ) של הערבי שלכאורה מכר את הקרקע לישראלים.

שלושת החקירות נסתיימו ללא ממצאי זיוף ולמרות זאת החליטה פרקליטות המדינה להמליץ לבג"ץ לא לאשר את כשרות העיסקה ולפנות את חלקה 10.

במקביל, מנהלים תושבי מגרון בשיתוף המועצה האיזורית הליך בבית משפט מחוזי, הליך שמטרתו- דיון הוכחות להכרעה בדבר בעלות הקרקע. (דבר שלא נעשה עד כה, אפילו בבג"ץ).

תושבי מגרון, אשר פונו ללא הסכם, ללא פיצויים על הרכוש שנהרס וללא תנאי כלל, הועברו עם הפינוי לשכונת היקב ונמצאים עדיין במבנים זמניים במתחם שאין בו אישור תב"ע.

השבוע, כאמור הסתיים ההליך הפורמאלי בבג"ץ, אבל תושבי מגרון עדיין מייחלים לישוב קבע ולבניית ביתם.

מצורף כאן מאמר דעה שכתב דובר מגרון, איתי חמו ופורסם בעיתון "מקור ראשון" השבת:

המסמר בארון של מגרון

מגדל המים והקראוונים שהובלו מושפלים השבוע אל תחתית ההר סימנו נקודת ציון משמעותית נוספת בדרכה של ההתיישבות. עוד מאבק במגרש המשפטי לא צלח. אף אחד לא מאמין שהיכל הצדק הזה אכן עוסק בצדק או בבירורו. אפילו יריב אופנהיימר יודע שחלקת האדמה היפה הזו לא חוזרת לערבי כלשהו. גם שלום עכשיו יודעים שהמאבק כאן איננו על צדק אבסלוטי או על זכות קנין של פלח ערבי. וודאי לא בזכויות קניין של יהודים עסקינן. מה כן? אולי כדי להבין מה עובר על ההתיישבות ועל דימויה בעיני עצמה נזכיר נקודות נוספות שמשיקות למאחזים ולגבעות ולעובדה שהם הולכים ונעלמים מהנוף שלנו. הגיאוגרפי והאידיאולוגי. הסברה- בעשור האחרון פורח ומשגשג ביו"ש מפעל ההסברה. אחרי שנים רבות שעניינה אותנו האדמה, התחלנו להתעניין גם באנשים ובתפיסות שלהם. והאסטרטגיה ההסברתית הייתה חדה וברורה: 'בכדי להגיע לדעת הקהל בתל-אביב אתם צריכים להיות בני אדם' והיישום היה מיידי. יש לנו תיירות, אנחנו לא כל כך קיצונים, גבינות, יין, אנחנו יודעים ליהנות ו..כן, אנחנו בעצם נורמאלים. זה היה (ועודנו) הקו ההסברתי – אנחנו נורמאלים. פוליטיקה – למדנו את חוקי המשחק. הבנו שחלק לא קטן מההחלטות החשבות מוכרע במגרש הפוליטי, והתחלנו לשחק שם. פקדנו מתפקדים, התקבלנו כחברי מרכז, התחלנו ללחוש באוזני השרים והבכירים שעתידם הפוליטי בידינו, לחצנו כשהיה צריך ותגמלנו מעל גבי העיתון גם כשלא תמיד היה צריך. למדנו את המסלול של התקציבים והשתפשפנו בעסקים של 'תן וקח' עם פקידי האוצר. משפט- עשרות רבות של יישובים מאחזים וחלקות אדמה ביו"ש עומדים בכל רגע נתון כחלק מעתירה משפטית דורסנית שכותרתה 'גזל אדמות' 'רמיסת זכויות הפרט' ועוד ועוד. גם במגרש הזה התחלנו לעבוד. עורכי דין מהשורה הראשונה נשכרו, את המדרגות לבג"צ אנחנו מכירים בעצימת עיניים והצלחנו גם לרכוש כמה עמיתים בפרקליטות. אבל הרוח. מה קרה לרוח בכל השנים האלו? כשאתה מתאמץ להסביר כמה יקבים יש לך ואיך אתה אוהב ליהנות מהחיים כמו בתל אביב וכמה אתה נורמאלי מאוד קשה להסביר למה לגור ביישוב מרוחק ומבודד, אי אפשר להסביר למה אתה מסכן את חייך בנסיעה בכבישים חשוכים בין אבנים ויריות וכן, גם התחושה שאתה חלוץ כי אתה מתנדב ל3 וועדות ביישוב גם קצת מתקהה. ה'יחד' כבר לא אותו 'יחד'. הקהילתיות משתנה ואתה נהיה נורמאלי. כשאתה משחק את כללי המשחק הפוליטי אתה גם צריך לוותר, אתה גם צריך להתחיל להבין את שיקול הדעת של היריב, כי אחרת אתה סתם קיצוני, אתה מתחיל להבין למה לפעמים צריך לשחרר איזה מחבל אחד או שניים, אתה כבר לא מסתער על כל פוליטיקאי באמצע הלילה כי את ההסכם כבר עשו מנהיגי ההתיישבות ערב קודם. איתך או בלעדיך. כשאתה מנהל 50 תיקים בבג"צ ומבקש להצטרף כמשיב לעתירה, אתה מתחיל להסביר למה יש לך זכויות קניין או למה אין, אתה מתחיל לחשבן מה יגיד הדין הבינ"ל בעתירה שלך והכי גרוע- אתה תרכין ראשך בהסכמה כשבג"צ ידרוש לפנות יישובים שלמים כי 'אין מה לעשות. זה רשום על שמו של ערבי שעדיין לא הוכיח את בעלותו'. והרוח. הרוח, איפה היא? אדם נורמאלי כבר לא מתגנב באמצע הלילה עם קראוון על גבעה, קבלן קולות שותק אפילו כשמקפיאים את מועצת התכנון העליונה בכל יו"ש והבקעה ועו"ד ירא שמיים מתחיל להאמין שהדיון על בעלות הקרקע זה העניין וזה לא רק כלי משפטי. את הרוח לקחו לנו. במרחב הזמן בין פרשיות משפטים למעשה המשכן, לפעמים מגיעים בטעות גם למעשה העגל. כי כולם מסביב רוצים שנהיה נורמאלים. שנוכל לעשות הסכמים, קצת. לשחרר קצת מחבלים, לפנות קצת יישובים, להסכים לדיל פוליטי קטן. וברגע שאתה נכנס לתוך המגרש אתה כבר לא מוביל אותו. אתה לא מוביל את השיח, אתה לא מושך קדימה אתה לא מסמן יעדים וחותר אליהם בכל הכוח כי לכל משחק יש את הכללים שלו. ואנחנו כבר לא רוצים להפסיד. אפילו במחיר של האמת שלנו. כי גם באמת שלנו אפשר לסחור. וזו השאלה-

האם נדע להמשיך ולעמוד על האמת ועל האידיאלים הגדולים או שנשחק את המשחק?! גם כשנהיה בעצמנו שרים בממשלה, גם כשנהיה בעצמנו פקידים בפרקליטות? את המסגרות המעשיות לא צריך לשנות ולא לפנות. צריך להמשיך לעסוק בהסברה ולא לפחד לרגע אחד להגיד שיש לנו זיק בעינים כי אנחנו עם ישראל שחזר לארץ שלו להקים כאן ממלכת כוהנים. הפוליטיקה צריכה להיות כלי להובלת העם ולא אמצעי סקטוריאלי. כשצריך להגיד לא, אומרים לא! ופתאום כולם יבינו שיש קו אדום. וגם בתחומים שיש בהם דרך ארוכה צריך לזכור את העקרונות האלו. זה המבחן לאורך הדרך - האם כשנדלג בין מעשה המשכן לפרשיות משפטים נעשה בסוף עגל או נדע לבנות משכן בתוכנו.

• המקור

עדכון פסק דין:29 בספטמבר 2012

• השופטים מציינים כי "גורם במערכת הבטחון אמר הערב כי "אנו מצפים מתושבי מגרון לכבד את פסיקת בג"ץ ולהתפנות באופן עצמאי. לצורך כך מעמיד משרד הבטחון את גורמי הסיוע הנדרשים כפי שנעשה בבית אל, בהתאם להצעת מתאם פעולות הממשלה בשטחים במכתב ששלח לראש המועצה האזורית מטה בנימין".
• לאחר שתסתיים החקירה ותיפול הכרעה בטענות הקנייניות, ולאחר שתתברר שאלת ההסדרה התכנונית, בכל השטח שנרכש או בחלקו, לא תהיה מניעה, בכפוף לכל מה שייקבע, לשוב ולבנות, אך זו הפעם – כדין".
• בפסק הדין נקבע לוח זמנים סופי להריסה: עד יום שלישי הקרוב יפונו כל המשפחות מהאתר; המבנים יפונו עד 11 בספטמבר. עם זאת, השופטים קיבלו את עמדת המדינה בנוגע לששה מבנים הנמצאים בחלקה 10 שנרכשה כביכול, וכתבו כי ניתן להמתין עוד שלושה חודשים עם פינוי מבנים אלו - עד אשר ייקבע גורל הרכישה.

המקור: חיים לוינסון בג"ץ קבע: מגרון יפונה בתוך 6 ימים

עדכון: רכישת 3 חלקות

שלושת החלקות שנרכשו

יהושע ברויינר מוואלה כתב ב-20 באוגוסט 2012:

המדינה הודיעה היום (שני) לבג"ץ כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, המאחז הבלתי-חוקי מגרון יפונה עד 28 באוגוסט, יום שלישי בשבוע הבא. לתשובת המדינה צורף תצהיר של השר בני בגין, המציין כי התשובה משקפת את עמדתו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק.

עם זאת, המדינה ביקשה להימנע מפינוי 11 מבנים במאחז, שנבנו בחלקה שהמתנחלים טוענים לבעלות עליה למשך תשעים יום נוספים. זאת, לצורך בדיקה "היתכנות משפטית להמשך הנוכחות היהודית במקום". בתשובת המדינה לבג"ץ הודגש כי תושבי המבנים יפונו.

"אין היתכנות משפטית ותכנונית להמשך מגורי התושבים במגרון בעת הזו ולהשארת המבנים במאחז על כנם", נכתב בתשובת המדינה לבג"ץ, "ועל כן, יש לכבד את ההחלטה לפנות את מגרון בהתאם לפסק דין". בפועל, תשובת המדינה מהווה משקל-נגד לחברי ועדת השרים לענייני התיישבות, שדרשו כי דיירי 11 המבנים שבמחלוקת לא יפונו. לבסוף, נראה שגברה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וכי הוא שכנע את ראש הממשלה שלא ניתן להימנע מפינוי המאחז.

העברה לאתר היקב

חגי הוברמן כתב באתר ערוץ שבע ביום 5 באפריל 2012 היועמ"ש וברק אישרו את העבודות באתר היקב - במהלך הכשרת השטח החלופי למיגרון אישר היועץ המשפטי לממשלה את המהלך. בהמשך התקבלה גם הסכמת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות

ראש המועצה האזורית מטה בנימין אבי רואה הורה היום על התחלת עבודות הפיתוח באזור מרכז המבקרים על רכס מגרון. במסמך שנשלח היום למזכיר הממשלה מר צביקה האוזר מאיתן ברושי נאמר: "הנדון: העתקת מגרון לאתר זמני - עדכון: 1. בהמשך למכתבי מהיום 5.4.2012 ברצוני להבהיר שאין לשלול בשלב זה העתקת מגרון לאתר זמני ביקב. 2. יש להיערך לעבודות בשני האתרים בו זמנית".

"החלטנו היום להציב עובדות בשטח ובתוקף סמכותנו כמועצה אזורית, להורות על פיתוח השטח בהתאם לתוכניות שאושרו לטובת מבנים יבילים עבור תושבי מגרון ובהמשך לבניית אתר הקבע לישוב מגרון" אמר רואה, "אנחנו פועלים בהתאם להסכם שנחתם עם הממשלה. לצערנו בג"ץ שינה את לוח הזמנים ואנו כרשות מחוייבים לדאוג לתושבים שלנו".

עוד נמסר כי תושבי מגרון יכבדו את ההסכם ויסכימו לעבור רק במידה וכל סעיפי ההסכם יתקיימו ובעיקר סעיף 8 הקובע שהישוב הקיים לא ייהרס והמקום יישאר בידי המינהל האזרחי

עלות ההעברה 53 מיליון YNET 26 אפריל 2012

אקטואליה

שאלת ההתיישבות של מגרון נדונה משנת 2006 תיק מספר 8887/06

לפי רישומי בית המשפט במהלכה נרשמו 76 אירועים משפטיים.

ההחלטה האחרונה מיום 172 באוגוסט 2011. להלן ההחלטה במלואה המציגה את הצדדים לדיון. המקור: אתר בית המשפט העליון

סיכום פסק הדין: מדיניותה המוצהרת של ממשלת ישראל עולה בקנה אחד עם העקרון הבסיסי המנחה את בית המשפט הזה עוד מראשית דיוניו בסוגיית הקמת הישובים באזור יהודה ושומרון. בפרשת אלון מורה הנ"ל, נאמר עוד מפי הנשיא מ' לנדוי:

"... כאשר בזכויות קניין של הפרט המדובר, אין לפטור את העניין בטענה של 'יחסיות' הזכות. לפי שיטת המשפט שלנו זכות הקניין של הפרט היא ערך משפטי חשוב המוגן בדין האזרחי והפלילי כאחד, ואין נפקא מינה, במה שנוגע לזכותו של בעל האדמה להגנה על רכושו על-פי דין, אם האדמה היא אדמה מעובדת או אדמת טרשים" )שם, בעמ' 15-.)

ברוח הדברים שנאמרו בפסק-הדין האמור ובפסקי-דין רבים נוספים שיצאו מלפנינו במשך השנים, נאמר אף אנחנו, כי הדין מחייב את המדינה שלא לנהוג בגרירת רגליים מתמשכת בנסיבות בהן עליה לפעול לאכיפת החוק, במיוחד כך כשהיא עצמה אינה חולקת על חובתה זו. לפיכך, החלטנו ליתן צו החלטי המחייב את המדינה לפנות את המאחז מגרון.

לא נותר לנו אלא להביע משאלה שיושבי המאחז יתעשתו ויקבלו על עצמם בהסכמה את חובתם שלא להצטייר כפורעי חוק ולהתיישב בכל אתר אחר שהמדינה תאפשר להם.

אנו נותנים למשיבים שהות ניכרת להיערך כדי לקיים את הצו ההחלטי ולנקוט . בהליכי הפינוי הנדרשים, וזאת עד ליום 31.03.2012

העלון לשבת עולם קטן הביא ראיון עם אנשי הישוב על המצב הקיים - ראו למטה

מגרון במקרא

מִגְרוֹן המוזכרת במקרא היא במיקום המשוער של היישוב מגרון בהרי בנימין.

מושב של שאול המלך

מגרון היה מקום מושבו של שאול המלך, בטרם יציאתו למלחמה בפלשתים, כפי שכתוב בספר שמואל א':

"וְשָׁאוּל, יוֹשֵׁב בִּקְצֵה הַגִּבְעָה, תַּחַת הָרִמּוֹן, אֲשֶׁר בְּמִגְרוֹן; וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ... וְהָעָם לֹא יָדַע, כִּי הָלַךְ יוֹנָתָן. וּבֵין הַמַּעְבְּרוֹת, אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ יוֹנָתָן לַעֲבֹר עַל-מַצַּב פְּלִשְׁתִּים שֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה, וְשֵׁן-הַסֶּלַע מֵהָעֵבֶר מִזֶּה; וְשֵׁם הָאֶחָד בּוֹצֵץ, וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה. הַשֵּׁן הָאֶחָד מָצוּק מִצָּפוֹן, מוּל מִכְמָשׂ; וְהָאֶחָד מִנֶּגֶב, מוּל גָּבַע." י"ד, ג'-ה')

התיאור המקראי של המקום מתאים למיקומו של היישוב. מול מגרון, בפתחת קניון הסוויניט יש שני סלעים המזדקרים ובולטים במקום בו הופך ואדי א-סוויניט לקניון צר ומצוקי. הם עונים באופן אופטימאלי לתיאור המקראי :"הַמַּעְבְּרוֹת","בּוֹצֵץ" ו"סֶנֶּה"

מסע סנחריב

אזכור נוסף של השם מופיע בתיאור מסע החורבן של סנחריב בספר ישעיהו :

" לָכֵן, כֹּה-אָמַר אֲדֹ ה' צְבָאוֹת, אַל-תִּירָא עַמִּי יֹשֵׁב צִיּוֹן, מֵאַשּׁוּר; בַּשֵּׁבֶט יַכֶּכָּה, וּמַטֵּהוּ יִשָּׂא-עָלֶיךָ בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם. כִּי-עוֹד, מְעַט מִזְעָר, וְכָלָה זַעַם, וְאַפִּי עַל-תַּבְלִיתָם. וְעוֹרֵר עָלָיו ה' צְבָאוֹת, שׁוֹט, כְּמַכַּת מִדְיָן, בְּצוּר עוֹרֵב; וּמַטֵּהוּ, עַל-הַיָּם, וּנְשָׂאוֹ, בְּדֶרֶךְ מִצְרָיִם. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ, וְעֻלּוֹ, מֵעַל צַוָּארֶךָ; וְחֻבַּל עֹל, מִפְּנֵי-שָׁמֶן. בָּא עַל-עַיַּת, עָבַר בְּמִגְרוֹן ; לְמִכְמָשׂ, יַפְקִיד כֵּלָיו. עָבְרוּ, מַעְבָּרָה, גֶּבַע, מָלוֹן לָנוּ; חָרְדָה, הָרָמָה--גִּבְעַת שָׁאוּל, נָסָה. צַהֲלִי קוֹלֵךְ, בַּת-גַּלִּים; הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה, עֲנִיָּה עֲנָתוֹת. לא נָדְדָה, מַדְמֵנָה; יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים, הֵעִיזוּ. לב עוֹד הַיּוֹם, בְּנֹב לַעֲמֹד; יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית- (בַּת-) צִיּוֹן, גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם. (פרק י', כ"ד -ל"א)

רצף הערים, כפי שהוא מופיע בתאור הוא: עית, מגרון, מכמש, גבע, הרמה-גבעת שאול, לישה, ענתות, מדמנה, גבים, נב, הר בת ציון וגבעת ירושלים - מסלול מהצפון לדרום.

המיקום לפי יואל אליצור

על מיקומה המשוער של מגרון, חוקר המקרא, יואל אליצור כותב במאמרו: "התפיסה הטריטוריאלית בכפר הערבי ובגיאוגרפיה במקרא" שפורסם לפני אפרים ובנימין ומנשה, קובץ מחקרים ותגליות בגיאוגרפיה-היסטורית, ירושלים תשמ"ה בקישור כדלקמן:

בספר שמואל א' מדובר בהיערכות מחנה ישראל מול מחנה פלשתים במלחמת מכמש: מחנה ישראל היה בגבע, מדרום לואדי צוינית (מעבר סנה ובוצץ) , בעוד שהפלשתים חנו מצפון לואדי, במכמש. מפסוק זה אפשר, לכאורה, להסיק שמגרון מצויה באיזור גבע, דרומית למכמש ולמעבר סנה ובוצץ.

אבל אם נעיין בתיאור מסע סנחריב בישעיה נגיע למסקנה שונה. תיאור המסע מלווה בפירוט מדוקדק של המקומות השוכנים לאורך דרך מזרח-בנימין, והוא נותן לנו את סדר המקומות מצפון לדרום: הווה אומר, שמגרון שוכנת צפונית למכמש, או לפחות בקו רוחב אחד אתה, ובכל אופן אינה דרומית למעבר מכמש ("מעברה") שבו סנה ובוצץ בנחל צוינית.

תולדות היישוב

בית הכנסת במגרון

היישוב הוקם ב ד' באייר תשנ"ט - ( באפריל 1999)). על פי "דו"ח ששון" המאחז הוקם באפריל 2002, כדברי מח"ט בנימין: "מגרון הוקמה כמה ימים לפני מבצע חומת מגן, מאפריל 2002. תחילה, הוגשה בקשה להקים אנטנה סלולרית בראש גבעה.‏‏ התקופה הייתה תקופת פיגועים רצחניים וחמורים ברחבי המדינה. צה"ל לא יכול היה לסרב לבקשה שתשפר את הקשר עם המקום, במיוחד לצורך יצירת קשר דחוף עם נפגעים, וכל זאת על אף שהקרקע עליה באה הבקשה הייתה קרקע פלסטינית פרטית. במקום הוצבו 5 קרוונים וכך החל אכלוס מאחז מגרון" . "הארץ" כותב:"כי מאחז מגרון, שהוקם במאי 2001 ". ‏בשנת 2008 היו במקום 3 אנטנות‏.

הגירסאות השונות על מועד הקמת היישוב נובעות מהתחייבות, ראש הממשלה דאז, אריאל שרון בפני המימשל האמריקאי שהוא יפנה את המאחזים שהוקמו לאחר שהוא נתמנה להיות ראש ממשלה בשנת 2001. אם אכן, מגרון אוכלסה רק בשנת 2002, המאחז נכלל ברשימת המאחזים שיש לפנות . לקראת סוף שנת 2003 הנושא הועלה לדיון. במטרה למנוע את הפינוי התקיים במגרון בדצמבר 2003 הכנסת ספר תורה בהשתתפות אלפים וחברי כנסת של הליכוד הגיעו לחזק את המקום. עשרה חברי כנסת של סיעת הליכוד אף הודיעו שהם לא יקבלו עליהם משמעת קואליציונית אם מגרון תעקר ‏‏.

לדברי מזכירות היישוב, הורה שר הביטחון , בנימין בן אליעזר , להשלים את הליכי הזכויות בקרקע ולקדם את תוכנית בניין עיר שהכין משרד הבינוי והשיכון . הוא החליט להכליל את היישוב מגרון בתחום השיפוט של היישוב הסמוך כוכב יעקב . המנהל האזרחי אישר את כביש הגישה ליישוב מתחנת הדלק ב"מעבר מכמש" וסייע בפריצתו. לפי דו"ח טליה ששון הגיע המימון להקמת התשתיות במגרון באופן מלא או בקרוב לכך, מידי משרד הבינוי והשיכון לסכום של למעלה מ- 4 מליון שקל. משרד השיכון מימן את הכשרת הקרקע, את כל חיבורי התשתיות : מים, חשמל, ביוב ואת פריצת הדרכים. משרד הבינוי והשיכון אף הכין עבור היישוב תוכנית בניין עיר ל-500 בתים ביישוב קבע של מגרון.

היישוב מונה (נכון למרץ 2008) 54 משפחות ולהן יותר מ-100 ילדים. חלק ניכר מהתושבים במקום הם אברכים שלומדים בישיבת הר המור. ביישוב בית כנסת, מעון לפעוטות , גן ילדים וספריה.

נתוני משרד הבטחון

לפי מסד הנתונים של משרד הבטחון - בתחום הישוב כוכב יעקב :"מגרון - הוקם ב מאי 2001 , ע"ג קרקע פרטית, בתחום ת כנית מס' 245 לשירותי דר ך אשר סו רבה ע "י ר מ"א בתא ריך 24.11.99 , במקום מתגוררות 42 משפחות, תכולה: 62 קרוואנים ( 10 עם הרחבה , 10 עם מחסן צמוד, 4 מחוברים עם מחסן צמוד, 2 מחוברים עם הרחבה, 2 + מחסן + גן משחקי ם המשמשים גן ילדים, 2 מצופים אב ן + גן משחקים המשמשים גן ילדים ו אחד עם הר חבה ומחסן), יסודות ל - 3 קרוואנים, 3 מבנים ט רו מי ם (אחד משמש ב ית כ נסת), מבנה קב ע בב ניי ה שישמש מק וו ה, חד"ב, 2 מבנים מב נייה קל ה, 2מתחמים סלולאריים (אחד עם אנטנה ו שני מבנים ואחד עם אנטנה ומבנה אחד), מגדל מי ם, 2 מכולות, 2 מכולות זבל, מגרש ספורט, גן משחקים, בודקה שמירה, תחנת אוטובוס , עמודי תאורה , נטיעות עצים, גידור היקפי, קו כלבים היקפי, פריצות דרכים, 2 דרכי גישה , הכשרות שט ח חקל איות, סככה למ שחקים, תצפית נוף. מאחז "בשל" לתיחום, בכפוף לאישור שהב"ט ורוה"מ.

המאבק על הקרקע

המאחז מגרון הוקם ברובו על קרקעות מדינה או קרקעות סקר (הנתונות לבדיקה). בתחום המאחז יש חלקות שפלסטיניים טוענים לבעלותם. מזכירות היישוב טוענת כי מגרון קיימת שבע שנים וכי עד לעתירה של "שלום עכשיו", לא התלונן אף פלסטיני על פלישה למקום.

בשנים 2004-2005 פנו שתיים מהמשפחות במגרון למינהל האזרחי בבקשה לקבל אישורי בנייה לבתי קבע על חלקה 23 בגוש 26. למינהל הוצג מסמך המעיד לכאורה על רכישת הקרקע באמצעות ייפוי-כח, עליו חתום בעל הקרקע‏‏. המשטרה בודקת חשד כי הייפוי-כח מזויף.

לפי ‏דו"ח טליה ששון "מגרון הוקם על אדמות שחלקן אדמות פרטיות של פלסטינים וחלקן אדמות מדינה". בספטמבר 2006 הגישה תנועת שלום עכשיו עתירה ל בג"ץ נגד מדינת ישראל והיישוב מגרון בטענה כי היישוב הוקם על קרקעות פרטיות של פלסטינים ולכן יש לפנותו.

היישוב טען בתגובה לעתירה לבג"ץ כי הקרקע פנויה וטרשית, וכי רוב המבנים לגביהם מבקשים העותרים להוציא צווי הריסה ופינוי מצויים על אדמות נפקדים ולא על אדמות פרטיות של פלסטינים.

בתגובה לעתירה עו"ד חנן מלצר, היום שופט בבית המשפט העליון, אשר ייצג את היישוב טען בתשובה לעתירה "לפיהם מגרון כולה הוקמה כביכול תוך "פלישה חצופה" והסגת גבול לאדמותיהם הפרטיות של העותרים, הרי שבחינת העובדות לאשורן מעלה כדלקמן:

1. מדובר בקרקע פנויה וטרשית, שלא עובדה מעולם ולא שימשה את העותרים ו/או מאן דהוא אחר במהלך עשרות השנים האחרונות.
2. רוב רובם של המבנים לגביהם מבקשים העותרים להוציא צווי הריסה ופינוי מצויים על אדמות נפקדים, המצויים תחת החזקתו של הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש - ולא על אדמות פרטיות של העותרים. כפי שיובהר בהרחבה להלן - למתיישבי מגרון ישנן טענות רכישה כבדות משקל על חלק נכבד מקרקעות אלו, מהן מתעלמים העותרים לחלוטין".‏‏

עו"ד חנן מלצר הביע את דעתו כי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ אינו הפורום הראוי והמוסמך לדון בסכסוך הקרקעות שבין הצדדים עקב המורכבות העובדתית ונוכח הטענות לרכישת הקרקע. "חלק נכבד מהזכויות המקרקעין במגרון נרכשו עבור תושבי מגרון בכסף מלא. לגבי חלקות נוספות במגרון חברת "אלוואטן" מצויה במגעים ובמו"מ לרכישת הזכויות בהן.

בתשובה לבג"ץ הודיעה המדינה כי עד לחודש אוגוסט 2008 תפנה את היישוב. בשלב זה מתקיימים מגעים עם משרד הבטחון במטרה למנוע את הפינוי של המאחז. זאת, על דעת בית המשפט העליון.

מועצת יש"ע פירסמה הודעה לפיה היא הגיעה להסכמה עם המדינה על הסכם לפינוי מגרון בהסכמה. לטענת מועצת יש"ע, על פי ההסכם יוקם יישוב חוקי עבור מתיישבי מגרון באתר סמוך למקומו הנוכחי, והמאחז יפונה לאחר סיום בניית בתי הקבע ביישוב החוקי. כמו כן, נטען שהמדינה הסכימה שבכל מקרה אתר המאחז לא יפונה והוא יוחזק למצער על ידי צה"ל ‏‏. משרד הבטחון טרם אישור את ההסכמה.

בעידוד גורמים יהודיים הגישו ערבים תביעה כספית נגד המדינה על כך שאין מפנים את מגרון מעל אדמתם הפרטית.

הסכם מוצע - פברואר 2012

בס"ד מתווה להסכם – מגרון להלן עקרונות מוסכמים למתווה פתרון לסוגיית מגרון כפי שהוסכמו בשיחות ובפגישות שנערכו בין השר בני בגין לבין נציגי ההתיישבות ועו"ד וינרוט אשר מייצג בעניין את תושבי מגרון.

1. מתווה הפתרון המוצע מבוסס על הודעת ראש הממשלה בישיבת הממשלה מיום

22101112 אשר מפאת חשיבותה מובאת להלן במלואה: "על פי החלטת בג"ץ יש לפנות את המבנים במגרון עד ה 31 במרץ 2012 . עקב רצון הממשלה לקיים את החלטת בית המשפט בהסכמה ובדרכי שלום, מציעה הממשלה הסדר פשרה כלהלן: בתי הקבע של תושבי מגרון ייבנו בסמוך לאתר הנוכחי, על אדמות מדינה שתכנונן יוסדר. עם סיום הבנייה יעברו התושבים לאתר הקבע. האתר יפונה ויימסר למינהל האזרחי ביהודה ושומרון. הממשלה קוראת לתושבי מגרון להסכים לפשרה המוצעת ובכך לאפשר לממשלה לפנות בקרוב לבית המשפט בבקשה לאשר את ההסדר. מדובר בהצעה טובה, היא לא פותרת את כל הבעיות אך יש בכוחה לפתור את בעיית מגרון". כאמור, עקרונות ההסכם המובאים להלן משקפים את הודעת ראש הממשלה האמורה ואת הרצון מצד שני הצדדים להביא את הסוגיה על פתרונה בהסכמה ובדרכי שלום.

1. ממשלת ישראל תפעל לתכנן בתוך 9 חודשים שכונת קבע למגרון באתר היקב אשר נמצא

במרחק של כשני ק"מ מהאתר הנוכחי. עם סיום התכנון ממשלת ישראל תבצע תשתיות ופיתוח לאתר הקבע בהתאם לתכנון האמור. לאחר סיום עבודות אלו יבנו ע"י תושבי מגרון בתי הקבע במתחם המפותח, אשר עובר לסיום הבניה יעתיקו את מגוריהם לאתר הקבע. שלב הפיתוח והבניה יבוצע בתוך 11 חודשים מיום סיום אישור התוכניות האמורות.

1. הממשלה תשקול בחיוב שימוש אזרחי במבנים המצויים על אדמות הנפקדים שבאתר

הנוכחי גם לאחר מעבר התושבים לבתי הקבע, השימוש באתר יעשה בהתאם לסמכותו של הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור והכל בכפוף לכל דין.

1. מעמדם של המבנים המצויים על מקרקעין, אשר עניינם מצוי בתביעת בעלות שהוגשה

ע"י מגרון לבית המשפט המחוזי בירושלים, יוכרע רק לאחר סיום ההליך האזרחי והכרעתו בדבר הבעלות לגבי מקרקעין אלו.

1. המדינה תמסור הודעה ברוח זו לבג"צ ותבקש לדחות את מועד הפינוי כאמור בסע' 2

הנ"ל.

המקור:YNET

גלריית תמונות

מראה כללי של מגרון

פנים בית הכנסת

בור מים במקום

תושבי מגרון חוגגים ביום העצמאות ה'תשס"ח צילם: Shuki

קישורים חיצוניים

• תמונות ממגרון -בויקישיתוף
• מגרון המקורית
• תמונות ב-Facebook

ראיון בעלון לשבת עולם קטן

לקראת ההחלטה להרוס שלוש בתים במגרון ראיינו בעולם רטן לצעירים את אנשי הישוב וכן קבלו תגובות של אחרים

הראיון בפורסם בגיליון לקראת שבת פרשת קרל תשע"א - 24 ביוני 2011

כתבה נוסטלגית מדהימה על חלוצי מגרון

כתבה נוסטלגית מדהימה על חלוצי מגרון - ותודה לשלום עכשיו

כתבה נוסטלגית מדהימה על חלוצי מגרון

שלום עכשיו נברו בארכיון של הערוץ הראשון, כדי למצוא חומרים להכפשת שמם של אנשי מגרון. צפינו בסרטון ומצאנו שהוא פשוט מקסים. אז תודה לשלום עכשיו, ואנו מקווים שתמשיכו לחפש עבורנו קטעים מדהימים על המתנחלים החלוצים שהקימו באמונה, בנחישות ובהקרבה עוד ועוד יישובים בארץ ישראל!

יישובי מועצה אזורית מטה בנימין

• יישובים קהילתיים:גבע בנימין · אלון · בית חורון · גבעון החדשה · דולב · חלמיש · חשמונאים · טלמון · כוכב השחר · כוכב יעקב · כפר אדומים · כפר האורנים · מעלה לבונה · מעלה מכמש · מצפה יריחו · נופי פרת · נחליאל · ניל"י · נעלה · נריה · עטרת · עלי · עלמון · עפרה · פסגות · רימונים · שבות רחל · שילה · תל ציון
• מושבים:מבוא חורון · מתתיהו
• מאחזים : אחיה · אש קודש · גבעת הראל · חרשה · מגרון · מצפה דני · מצפה חגית · מצפה כרמים · נוה ארז · עדי עד · עמונה * קידה