FANDOM


View mount olive cenes

מבט מאתר הכנס - מלון שבעת הקשתות לעבר ירושלים - - צילם: ירון בוצר

בעמיתות, ירון בוצר botzeryaron@gmail.com

כנס מחקרי הר הזיתים הראשון אשר התקיים ביום שני 8.1.18 כא' בטבת תשע"ח במלון 'שבע הקשתות' בפסגת הר הזיתים

שידור חי - כנס מחקרי הר הזיתים

שידור חי - כנס מחקרי הר הזיתים

הביקור בהר הזיתים משתלם ולו רק בשל הנוף המדהים של ירושלים הנשקף ממנו, ובביקורי הנוכחי אף משתלם שבעתיים שכן מלבד נופה של העיר הזוהר לעת ליל בשלל גווני החשמל מסביב להר הבית המואר בזהב, מצפה לנו כנס מעמיק של היסטוריה, מורשת, ארכיאולוגיה וחידושים המוסיף לביקור גוון חדש.

על הכנסעריכה

אל הכנס הנערך בקומתו השניה של מלון שבע הקשתות באולם רחב ידיים הצופה אל הר הבית מבעד לחלונות ענק, נאספים יותר מ-530 אוהבי הארץ סביב שלוש מסכי ענק שהוצבו מבעוד מועד כך שיראו בבירור מכל זווית, סידור המושך אותי לתפוס מקום ישיבה בסמוך לאחד החלונות ממנו ניתן ליהנות בד בבד מהעושר האינטלקטואלי הנפרש על ידי המרצים ומנופו הפרוש מטה של הר הבית. עם התמקמות האורחים כבים האורות ואת הכנס פותח סרט המופק לעילא המתחיל בדמותו של מוטה גור הצופה מהר הזיתים אל העיר העתיקה, ממשיך בברכות השלוחות על ידי נשיא המדינה, ראש העיר ירושלים, שרים, והעושים במלאכת המחקר וההנגשה של האתרים הקדושים, ומסתיים בדרמטיות בתקיעת השופר ההיסטורית של הרב גורן לאחר שחרור הכותל.

מבואעריכה

ברכות: לפתיחת שלב הברכות עולה נציג עיר דוד ומכון מגלי"ם המסכם שנה פוריה במיוחד בפעילות הסובבת את הר הזיתים, 45,000 מבקרים ביניהם יותר מ50 כיתות שעלו להר ביום הזיכרון לסיור בעקבות לוחמים, וסדרת ביקורים מודרכים בבית העלמין המתפרש על כתף ההר מדי יום חמישי המתחברים להתעוררות שלא היתה כמותה מזה שנים, כמעט תחיית המתים...

(הדקה ה-11:00) פותח הכנס ממשיך ומציג אפליקציית ניווט חדשה המאפשרת לזהות את מיקום הניטמנים לפי שמם בין יותר מ90,000 הקברים אשר מופו על ההר ואף מדגים בצורה חיה את השימוש בתוכנה על מסכי הענק כאשר הוא חולק עימנו את סיפורו של מיכאל מזרחי אשר נירצח בפיגוע באירועי מלחמת השיחרור והיה בין האחרונים שנטמנו בהר לפני נפילתו בציפורני הליגיון, בעקבות פרויקט המיפוי עצום הממדים זכתה מישפחתו לזהות את מקום מנוחתו ולעלות לקיברו ביום השנה ה69 לנפילתו.

(הדקה ה-23:00) ראשונה לברך עולה גלית שאשו ראש מינהל התרבות הנושאת עימה ברכה שלוחה משרת התרבות מירי רגב אשר ניבצר ממנה לחלוק עימנו ערב זה בשל הצבעות חוק השבת בכנסת, גלית חולקת את התרגשותה ממראה הר הבית ומהביקורים להם זכתה במקומות הקדושים בשנה האחרונה ובראשם מערת המכפלה והר הזיתים, לא עוד מקומות שכוחי אל אלא אתרים עמוסי קדושה ומסורת, ומתהדרת במהפכה התרבותית אותה מוביל משרד התרבות (כולל תמיכה בכנס זה) שתפקידה לחבר את עמנו אל כל חלקי מולדתו!

להמשך הברכות מתכבד הרב הלל הורביץ מנכ"ל מועצת בתי העלמין ירושלים הסוחף את הקהל בחדוות העשיה אותה הוא מוביל למען הבירה, מדגיש את הצורך לחקור, לבקר ולהרגיש, וממשיך לציין כי בעקבות מאמציהם הבילתי נילאים של כוחות הביטחון חזרו שיירות עם ישראל אל ההר עם נוכחות בכל ימות השנה, הפסקת תופעת חילול בית העלמין, וביטחון חסר תקדים לעולים אל ההר. הרב הורביץ מתגאה בפרויקט הארת הר הזיתים הנמצא בעיצומו ובקו אגד מספר 84 המאפשר נגישות נוחה מגבעת התחמושת למקומנו ומסיים בהזמנה לסדר ט"ו בשבט המתוכנן להיערך ברוב עם ממש כאן.

מושב פתיחה - בית היוצר: שמואל בהט "ההר אשר על פני ירושלים מקדם"עריכה

(שידור 34:00) את מושבו הראשון של הכנס הנערך במתכונת של הרצאות קצרות פותח שמואל בהט עורך כתב העת בית היוצר (גיליונו האחרון המוקדש להר הזיתים חולק בחינם לבאי הכנס) בהתעמקות בהבדלים וקו התפר בין הר הזיתים להר הבית מולנו, ראשית פונה שמואל אל הגיאולוגיה של הר הבית העשוי סלע גיר ולכן בסמוך לו נובע מעיין אל מול סלע הקירטון של הר הזיתים אשר בשלו אין על ההר אפילו מעיין אחד. עוד אנו למדים על הקרקעות הנוצרות משחיקת סלעים אלו ובשלהם הר הזיתים בעל הקרקע הדלה יותר צלח רק לגידולי זיתים ומכאן קיבל את שמו. מן הסתם בשל תכונות אלו ניבחר צידו המערבי של נחל קידרון להקמת העיר ואילו ממזרח לנחל זכה הר הזיתים לטומאה שתחילתה כמזבלה של העיר ואחריתה כבית העלמין שלה.

עולש גולדברג "הררי האור שאין להם סוף"עריכה

(43:00 את המיקרופון נוטלת עולש גולדברג המתפייטת בהרצאתה עם שתי המשוררות הקבורות בהר, זלדה המוכרת, ואלזה שילר, יהודיה ממוצא גרמני הפחות מוכרת במקומותינו אך מפורסמת מאוד בארץ מוצאה, ואף מושכת אל בית העלמין עולי רגל גרמנים הבאים להתחבר עם שיריה במקום מנוחתה. עולש מצטטת משיריהן של המשוררות ומקשרת את שירתן העוסקת בעולמות שקמלו עם תשוקה לתחיה, עם הגאולה והתחיה אשר לפי הנבואה עתידה להיפתח מהר הזיתים.

שרה ברנע "חורבן בית העלמין בתקופה הירדנית"עריכה

את הרצאתה הרהוטה ושופעת הידע פותחת שרה בהקרנת תמונות המוכיחות כי בימי המנדט הבריטי היה בית העלמין שכאן מטופח ומתוחזק להפליא, תמונה עתיקה יותר מראה כי עוד ב 1870 היה מוקף ציון קבר זכריה בהמוני קברים מתוחזקים, ועם התחלפות השקופית והשלטון במקום הביא עימו הליגיון הירדני לא רק חורבן אלא גם מעשים מתועבים שמקומם לא ימצא בקרב בני אנוש, החרבה שיטתית של הקברים ושימוש במצבות לבניית מוצבים צבאיים, שבילים ומדרגות. לשפל המדרגה הגיעו אלו עם בניית בתי שימוש באבני המצבות המקודשות. שרה מציגה את הסכם שביתת הנשק המבטיח חופש גישה למקום, הסכם שבאופן לא מפתיע הופר על ידי השלטונות הירדנים, ועוד אלו אף טרחו וסללו כביש רחב ומפואר דרך בית הקברות על מנת להחריבו בשיטתיות. שרה מסיימת בהצגת תמונות מקוממות מתוך דו"ח הועדה לחקר חילול בתי הקברות אשר הוקמה לאחר שיחרור העיר בששת הימים - ספר לבן שנכתב על מעשים שחורים...

אריה קליין "הר הזיתים, ו'הר ציון' מול הר המוריה"עריכה

את המושב הראשון חותם עמיתנו אריה קליין חוקר תולדות ארץ ישראל ועתיקותיה, המתעמק בהר הזיתים כמקום תצפית על האגן הקדוש וכן בנגטיב אותו מהווה הר הזיתים אל מול הר הבית. אריה מביא מהמקרא את תאורו של דוד אשר עולה בהר בבכי לאחר שבנו אבשלום השתלט על הממלכה ואת בנו שלמה הבונה במות אליליות על פסגת הר הזיתים. אריה מדלג מעט קדימה בזמן ומציג מטבע מימי המרד הגדול אותו מעטר עלה גפן המסמל קדושה, ומזכיר כי המטבע הראשון עליו הופיע זית הוטבע על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ככל הנראה עקב הטומאה שדבקה בהר הזיתים אל מול קדושת ההר שמולו. מרצנו ממשיך וסוקר את הקדושה שייחסו הנוצרים להר הזיתים ממנו נישקף חורבן העם היהודי, קדושה המתבססת על אובדננו, ואף מציג את הכנסיה הפחות מוכרת דומינוס פלוויט הפונה להר הבית בניגוד למנהגם (כנסיות פונות מזרחה) כדי להדגיש את ששונם על חורבננו. את סקירתו המרתקת מסיים אריה בהדגישו כי דווקא ממקום זה של טומאה ואסון עזבה השכינה ומכאן היא עתידה לחזור, לגאול ולתקן.

מרכזי - הר הזיתים בתקופות השונות -יו"ר : ד"ר יחיאל זליגר, רשות העתיקותעריכה

את הברכות המקדימות למושב השני נושא מנכ"ל משרד הדתות עודד פלוס המתרשם מכמות האנשים אשר התנתקו מעמל יומם ובאו ללמוד ולחזק. עודד חולק כי בארץ ישנם כ130 מקומות קדושים וכי קיים צורך ומקום לעורר את המחקר סביבם. עודד מדגיש כי ארוע זה הינו קפיצת מדרגה ברוכה כי הוא מהווה פתח להתעצמות המחקר והלימוד של תולדות ומורשת הר הזיתים.

הלל מאלי "ציה וציון – מסעות השכינה להר הזיתים בנבואת יחזקאל"עריכה

הלל מאלי מתעמק במקומו של ההר בנבואות יחזקאל. הלל סוקר את נבואות יחזקאל הרואה את תועבת העיר, יציאת השכינה דרך הר הזיתים וחזרתה בקרוב בימינו שוב מכאן. הלל מציג את הפרשנות הידועה וממשיך ומציג פרשנויות חדשות המקשרות בין נבואות יחזקאל וישעיהו, עובר אל המימד הנסתר ומעלה כי יתכן שמדובר בבריחה מן הטומאה של העולם הגשמי בזמן הנביא אל הטוהר שבנפש פנימה – אל הר הזיתים עולים כאשר ירושלים שבורה וממנו ניתן לראות את ירושלים הבוהקת והבהירה של מעלה. הלל ממשיך ומעמיק בפרשנות הגאולה עד שאינני יכול שלא להביט אל הר הבית מטה, אולי בכל זאת?

עומרי עבאדי "בסתר המדרגה - המצבות המפוארות המסתתרות למרגלות הר הזיתים"עריכה

מירושלים של מעלה מחזיר אותנו עומרי אל תחתית נחל קידרון ואל המצבות המפוארות החולשות על גדותיו, יד אבשלום, וקבר בני חזיר הכולל את מבנה קבר זכריה – המסתמן כנפש של מכלול קבר בני חזיר. עומרי מעמיק בעזרת שרטוטי ארכיאולוגים אל המבנים המפוארים ששימשו לקבורת מכובדי בית שני ומעלה את השאלה הלא שיגרתית – מדוע מבנים מפוארים ומושקעים כל כך מוקמו סמוך לערוץ הנחל, מקום ממנו בו הם נסתרים כמעט מכל חלקיו של האגן הקדוש?
מיד משיב עומרי ברעיון הבהיר והפשוט כי קברים אלו מוקמו בצד דרכם של עולי הדרך להר הבית, על מנת להרשים ולהיות מוקד ביקורי משנה של העם העולה אל הר הבית. עומרי ממשיך ומחזק את טענתו במובאות מדברי חז"ל במסכת שקלים "מתקנים את הדרכים ומציינים את הקברות" וכן מביא דוגמאות מרחבי העולם העתיק למבנים דומים שהוקמו בצידי הדרכים. עומרי מסיים את בניית טיעונו היפהפה בהבאת סימוכין לכך כי הדרך לעלייה אל הר הבית עברה דרך נחל קידרון וכפר השילוח בואכה שערי חולדה.

ד"ר אייל בן אליהו "הר הזיתים, יהודים נוצרים ומוסלמים"עריכה

אייל מעלה בהרצאתו המפורטת את הרעיון החדשני והלא שיגרתי כי שילטון הדתות הזרות בהר הזיתים השפיע על המדרש העוסק במקום זה. ראשית מתאר מרצנו בהסתמכו על מקורות יהודיים ועל תיאורים נוצריים את שלטון האימה שהטילו אלו על היהודים בכלל ואת מסכת הייסורים שעברו אבותינו אשר חפצו לעלות אל ההר עד אשר התפתחה בקרב הקהילה שינאה עזה לצלב המתנשא על ראש ההר והשתוקקות ליום בו זה יעקר ממקומו. אייל ממשיך ומביא מדרש מאותם ימים קשים המתאר את מסעות השכינה אשר ממשיכה מהר הזיתים אל המדבר, אולי כדי להרחיק את הקדושה ממקום משכנם הלא נגיש של אויבנו. את סקירתו מסיים אייל בציינו כי עם כינון שלטון מוסלמי בירושלים, שלטון נוח ואוהד (אז) ליהודים חזרו מקורותינו לציין את הר הזיתים כמקום ממנו עזבה השכינה.

ד"ר אריה מורגנשטרן "תלמידי הגר"א וירושלים: הר הזיתים או הר המוריה"עריכה

את המושב מסיים אריה מורגנשטרן בהובילו אותנו בדרכם של תלמידי הגר"א, מחלום קבלי שפירושו כי ירושלים תישאר תחת שלטון הדתות הגדולות וכי ליהודים אין יכולת לחזור אל עיר אבותיהם, דרך תלמידי הגר"א אשר רובם חששו לעלות לירושלים מפחד השלטונות ויצאו לחדש את סמיכת הסנהדרין בטבריה ומיעוטם בראשות הרב מנחם מנדל באומץ עלו לעיר הקודש על מנת לחזק את היישוב היהודי בה, יחד עם 9 יהודים ייסד הרב מנחם את הקהילה היהודית אשכנזית בבירה. מגפת דבר שהיכתה בגליל ב1813 שכנעה את הזרם הטבריאני כי ירושלים היא המקום הנכון להיות בו, ורצף אירועים שכלל שריפה והתמוטטות של כנסיית הקבר, תמיכת הפרוטסנטים בעולים היהודים, ומכות שספגו המוסלמים במלחמות נפוליאון, שכנעה את מנחם מנדל בצדקת דרכו, עד שלאחר חורבן הגליל ברעידת האדמה של 1837 נהרו היהודים מחוסר ברירה אל ירושלים למרות האיסור העותמני, להשגת רוב יהודי בעיר ב1860. זהו ניצחונו של האקטיביזם המשיחי על המציאות הבלתי אפשרית!

דוד דאור: סיון=עריכה

את הכנס חותם הזמר דוד דאור בהופעה סוחפת ומרגשת תוך שהוא משתמש ביכולתו הקולית המופלאה ומעלה את ההר מעלה בשירתו. דוד מתחבר אל הקהל בחום ואף מצרף אליו לדואט קצר טנור מוכשר מהקהל לשילוב נהדר של קולו הגבוה עם העומק של הטנור. בסוף ההופעה נעתר דוד לבקשת אם שכולה מהקהל אשר ביתה שנרצחה קבורה בסמוך ופוצח בביצוע מרגש של השיר שמע ישראל הפורט על נימי הנפש ונראה גם שמרטיט את הר הבית שמתחתינו.

להתראות בכנס הר הזיתים השני!

בעמיתות, ירון בוצר botzeryaron@gmail.com

'עמיתים לטיולים' - אוהבים וחוקרים את א"י ברגליים.