Una Famiglia a Pisa

Una Famiglia a Pisa

In sala delle Baleari la presentazione del libro di Paolo Ciampi 26/01/2010

Presentato in sala delle Baleari il libro "Una famiglia", che ripercorre la storia dei Ventura, famiglia italiana della borghesia ebraica costretta ad affrontare durissime vicissitudini tra il 1938 e il 1945. Una storia di violenza, dolore, amore e speranza, che dal tremendo incubo della guerra e dell'olocausto, arriva fino ai giorni nostri. Intervenuti l'assessore alla Cultura Marilù Chiofalo e l'autore Paolo Ciampi

המקור תרגום לעברית:

ב"חדר הבלאריים " הוצג הספר "משפחה אחת" , אשר משרטט את ההיסטוריה של ונטורה, המשפחה היהודית ממוצעת הנאלצת להתמודד עם תהפוכות קשות בין 1938 ל -1945. היסטוריה של אלימות, כאב, אהבה ותקווה, כי הסיוט הנורא של המלחמה והשואה, מגיע עד היום. בנוכחות הנציב התרבות מחבר Marilu Chiofalo והסופר פאולו צ 'אמפי.

מהמוסף הספרותי של LA NAZIONE

להלן דף מהמוסף לחברה ותרבות מעיתון LA NAZIONE העיתון החשוב ביותר בפיזה, ליבורנו ובכל טוסקנה המערבית.
כותרות המשנה:

• שאול: מרים הצילה את חיי. הגרמנים דרשו שהעלה למשאית שלהם והיא הפתחה בצעקות "הוא רק ילד אתם לא רואים?" הגרמנים וויתרו לה.
• שאול ונטורה איבד בימי השואה בני משפחה וידידים אבל משפחתו נבנתה מחדש והתרחבה בישראל. ובכל זאת אנחנו בחיים. יחד עם אחיו שרד את השואה והיום חוזר לאיטליה.
• כאב ופחד: שתי גלויות שנשלחו מן הגהנום. פאולו צ'ימפי אסף סיפור של משפחה בספרו.

חוויה של נוכח במפגש

PISA: 25 gennaio, ore 17. Paolo Ciampi presenta il suo nuovo libro Una Famiglia. Presso il Consiglio comunale, sala delle Baleari.

Questa sera ho partecipato alla presentazione del libro nella Sala delle Baleari del palazzo Gambacorti di Pisa. La sala è stupenda.

Il libro non l'ho ancora letto, ma la presentazione è stata ottima. Oltre all'autore erano presenti i due protagonisti, Saul e sua moglie, venuti apposta da Israele, per raccontare la loro storia.

È la storia di una famiglia normale (originariamente il libro di doveva intitolare proprio "Una famiglia normale") la cui vità è stata, come quella di molte altre famiglie normali, sconvolta dalla Shoah. È stato molto commovente. E Saul (con i suoi 80 brillanti anni che compirà tra un paio di giorni a Firenze circondato dai suoi figli) molte volte si è commosso e ha pianto.

Ma quello che mi ha impressionato di più non è tanto la storia purtroppo triste della Shoah con le sue montagne di morti, quanto la famiglia. Una famiglia normale. Ma che tanto normale non è. Saul ha ripetuto più volte che è orgoglioso della sua famiglia, di sua moglie, dei suoi 4 figli, dei 10 nipoti. È giustamente orgoglioso dei 58 anni della sua famiglia. E io pensavo alle famiglie di oggi, che si sfasciano dopo pochi anni (compresa la mia, sono separato). È la famiglia normale, ma nello stesso tempo speciale, il vero protagonista di questo libro.

Perché, come ha detto oggi Saul, la Shoah non è solo un cumulo di cadaveri.

הערב הזה אני השתתפתי בהמצגת של הספר באולם הארמון הבלאריים Gambacorti של פיזה. החדר מאד יפה.

את הספר עדיין לא קראתי , אבל ההצגה הייתה מעולה. מלבד המחבר השתתפו שתי הדמויות העיקריות, שאול ונטורה ואשתו , שהגיע במיוחד מישראל, כדי לספר את סיפורם.

זהו סיפורה של "משפחה רגילה" (במקור הספר היה אמור להקרא "משפחה נורמלית"), שחייה, כמו משפחות רבות אחרות ורגילות, נהרסו על ידי השואה. זה היה מאוד מרגש. שאול (ממרומי 80 שנותיו המבריקות, שישהה בפירנצה עוד כמה ימים מוקף בילדים שלו) רעד מספר פעמים והתייפח בבכי.

אבל מה שהרשים אותי ביותר הוא לא הסיפור העצוב של השואה, למרבה הצער, על הררי הגוויות, כמו המשפחה (ונטורה). משפחה נורמלית. אבל בעצם לא כל כך נורמלית. שאול אמר פעמים רבות כי הוא גאה במשפחתו, אשתו, 4 ילדיו, ועשרת נכדיו. הוא גאה ובצדק על 58 השנים של משפחתו. ואני חשבתי על המשפחות של היום, אשר מתפרקות אחרי כמה שנים (כולל שלי, אני פרוד). ונטורה היא המשפחה הנורמלית, אבל באותו זמן מאד מיוחדת, הגיבורה האמיתית של הספר הזה.

כי, כמו שאמר היום שאול, השואה היא לא רק ערמה של גופות

תמונות מהמפגש